"שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דֹּם" (יְהוֹשֻׁעַ י יב). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכֵן צְבָאָם צִוִּיתִי" (יְשַׁעְיָהוּ מה יב). אָמַר ר' יוֹנָתָן: תְּנָאִים הִתְנָה הקב"ה עִם הַיָּם, שֶׁיְּהֵא נִקְרַע לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. הוּא הַדִּין – "וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ" (שְׁמוֹת יד כז) - לִתְנָאוֹ. אָמַר ר' יִרְמְיָה בר' אֶלְעָזָר: לֹא עִם הַיָּם בִּלְבַד הִתְנָה הקב"ה, אֶלָּא עִם כָּל מֶה שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. הוּא הַדִּין – "אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי". צִוִּיתִי אֶת הַיָּם, שֶׁיִּקָּרַע לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. צִוִּיתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ, שֶׁיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דֹּם" (יְהוֹשֻׁעַ י יב). צִוִּיתִי אֶת הַשָּׁמָיִם וְאֶת הָאָרֶץ, שֶׁיִּשְׁתְּקוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבְּרָה" (דְּבָרִים לב א). צִוִּיתִי אֶת הָעוֹרְבִים, שֶׁיְּכַלְכְּלוּ אֶת אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם" (מְלָכִים א יז ו). צִוִּיתִי אֶת הָאוּר, שֶׁלֹּא תַּזִּיק אֶת אֶת חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. צִוֵּיתִי אֶת הָאֲרָיוֹת, שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ לְדָנִיֵּאל. צִוִּיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם, שֶׁיִּפָּתְחוּ לִפְנֵי יְחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר: "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם, וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יְחֶזְקֵאל א א). צִוִּיתִי אֶת הַדָּג, שֶׁיָּקִיא אֶת יוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' לְדָג, וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה" (יוֹנָה ב יא). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "יָדַעְתִּי, כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים, עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף, וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ, וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו" (קֹהֶלֶת ג יד).
ילקוט שמעוני
אירוע 'שמש בגבעון דום' עורר בחז"ל את התהייה על אירועים על-טבעיים, התרחשויות החורגות מסדרו של עולם. כמה שאלות עשויות להציק לקורא: א. האם התערב האל באותו סדר עולמי בו ברגע? ב. או שמא תוכננו ונקבעו אותם אירועים מלכתחילה, בעת בריאת העולם? ג. האם ישנם כוחות ביקום, שאלוהים אינו שולט בהם, והם המתערבים בסדרו של עולם ומשבשים אותו?
התשובה לשאלות האלה מצויה במדרש שלפנינו: כשאומר ר' יונתן 'תְּנָאִים הִתְנָה הקב"ה עִם הַיָּם, שֶׁיְּהֵא נִקְרַע לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל', הוא מציע, שמדובר בתנאים מוקדמים שהתנה האל עם הים עוד בבריאת העולם – שכאשר יגיעו בני ישראל אל ים סוף במנוסתם מפני המצרים, אז ייקרע הים.
לפנינו מדרש לשוני חביב על הפסוק "וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ". 'לאיתנו', בשינוי סדר האותיות הוא (בהשמטת האות י') 'לתנאו', כלומר לתנאי שהתנה עמו האל מימי בראשית.
מכאן המסקנה, שאירועים על-טבעיים לכאורה אינם הפתעה רגעית, ובודאי שאינם מחוץ לשליטתו של האל. בכוננו את סדרו של עולם קבע ה', למעשה, את כל מהלך ההיסטוריה העולמית (ומה בדבר הבחירה האישית של האדם?), ובכלל זה גם את ההפתעות שבדרך. על הכל האל שולט, ואת הכל הוא משבץ בתכנית שלו.
וכך ניתן להסביר גם את האירועים הלא שגרתיים האחרים, המצוינים בתנ"ך – את עמידת השמש והירח בקרב בית חורון, את העורבים המכלכלים את אליהו בלחם, את השמים, המשתתקים לשמע נאומו של משה, את הצלתם המופלאה של חנניה, מישאל ועזריה מכבשן האש, וכן הלאה...
רשימה אחרת של דברים מופלאים שנבראו על ידי ה' בערב שבת ראשונה, בין השמשות, מופיעה במשנה, במסכת אבות:
עֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן:
פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה.
המדרש נחתם בציטוט מספר קהלת, ציטוט דרשני משהו, ללא פרשנות כתובה, שכן אחרי הרשימה היפה של מעשי הניסים המקראיים, יכול הקורא להבין בעצמו למה התכוון המצטט: על כל מעשי אלוהים אין להוסיף ואין לגרוע, משום שהכל נכתב ונחתם מראש, עם בריאת העולם שלנו. גם אין כוח בעולם, המשוחרר משליטת האל, ועל כן אין כוחות כאלה מעורבים באותם מעשי ניסים. הציטוט של אותו פסוק מקהלת רומז לעוד עניין. אם תשאלו, מדוע חולל האל את כל אותם ניסים? התשובה היא: "וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו".
ונחתום בהזכרת דבריו של ברוך שפינוזה על כל אותם ניסים, המסופרים בכתבי הקודש. אנו, שחלק מחוקי הטבע נעלמים מאיתנו, נתקלים מדי פעם באירועים, שאין לנו יכולת להסבירם בדרך רציונלית. אותם אנו מכנים בשם 'ניסים'. האמת היא, אומר שפינוזה, שכל אותם אירועים אינם חורגים כלל מסדרו של עולם, אלא שאנו איננו יודעים להסבירם. הם חלק מהמארג הכללי של טבע עולמנו, וטבע זו הוא, במילים אחרות, אלוהים.