מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּאִשְׁתּוֹ לְגָרְשָׁהּ, וְאוּלָם הָיְתָה כְּתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה וְלֹא רָצָה לְשַׁלֵּם לָהּ. מֶה עָשָׂה? הָלַךְ וְזִמֵּן אֶת שׁוֹשְׁבִינָיו (יְדִידָיו) וְהָאֲכִילָן וְהִשְׁקָן, שִׁכְּרָן (עֲשָׂאָם שִׁכּוֹרִים) וְהִשְׁכִּיבָן עִם אִשְׁתּוֹ עַל מִטָּה אֶחָת, וְהֵבִיא לֹבֶן בֵּיצָה שֶׁנִּרְאָה כְּשִׁכְבַת זֶרַע וְהֵטִיל בֵּינֵיהֶן, וְהֶעֱמִיד לָהֶן עֵדִים שֶׁרָאוּ אוֹתָם כָּךְ, וּבָא לְבֵית דִּין לוֹמַר שֶׁזָּנְתָה תַּחְתָּיו.
הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד מִתַּלְמִידֵי שַׁמַּאי הַזָּקֵן וּבָבָא בֶּן בֻּטָּא שְׁמוֹ. אָמַר לָהֶן: כָּךְ מְקֻבָּלֵנִי מִשַּׁמַּאי הַזָּקֵן: לֹבֶן בֵּיצָה סוֹלֵד מִן הָאוּר (אֵשׁ), שֶׁהוּא מִתְקַשֶּׁה עַל יְדֵי חֹם, וְשִׁכְבַת זֶרַע דּוֹחָה מִן הָאוּר, ונִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הַבֶּגֶד עַל יְדֵי הַחֹם. בָּדְקוּ וּמָצְאוּ כִּדְבָרָיו, שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ שִׁכְבַת זֶרַע, אֶלָּא לֹבֶן בֵּיצָה, וֶהֱבִיאוּהוּ אֶת הָאִישׁ לְבֵית דִּין, וְהִלְקוּהוּ, וְהִגְבּוּהוּ (גָּבוּ) בַּסּוֹף אֶת כְּתֻבָּתָהּ מִמֶּנּוּ.
(בבלי גיטין)
כמה חטאים חטא אותו גבר, שרצה להתגרש מאשתו, אך לא היתה לו עילה לגרשה?
זמם להפיל על חבריו (שושביניו) אשמת ניאוף ללא עוול בכפם; הביא אותם למצב שכרות קיצוני; השכיב אותם עם אשתו על מיטה אחת; שפך ביניהם לובן ביצה, להטעות את הכל שנשפך שם זרע; הדיח אנשים לעדות שקר; ותבע את אשתו בבית דין על מעשה שלא עשתה.
למזלה של האישה המסכנה, שכמעט נפלה בפח, היה שם אחד מגדולי חכמי הדור, בבא בן בוטא שמו. התקופה – ראשית תקופת התנאים, עוד לפני חורבן בית המקדש השני.
מה ידוע לנו על החכם הזה? הנה סיפור אחד, שיעיד על חכמתו ועל זהירותו הרבה:
היו אלה ימי עלייתו לשלטון של הורדוס, שהרג ללא רחמים את זרע החשמונאים וגם רבים מחכמי הפרושים. על־פי חז"ל, השאיר הורדוס את בבא בן בוטא חי, כדי להיוועץ בו, אבל ניקר את עיניו. הורדוס ניגש אל בבא בן בוטא בלי להזדהות, ואמר לו: ראה מה עשה העבד הרע הזה (הורדוס)! בבא בן בוטא התחמק, והורדוס ניסה שוב ושוב לשכנע אותו לקלל את "העבד הרע". זהירותו של בבא מנעה ממנו לקלל את הורדוס, למרות ההפצרות. הורדוס הזדהה, הביע חרטה על הריגת החכמים, וביקש מבבא בן בוטא עצה לכפרה על מעשיו. לפי התלמוד, יעץ לו בבא בן בוטא לבנות מחדש את בית המקדש ("עינו של עולם"), ואף סיפק לו עצה כיצד לעשות זאת בלי שהרומאים ימנעו זאת ממנו. וכך עשה הורדוס.
אם כן, בבא בן בוטא לא היה קוטל קנים. וכאן, בבית הדין שנתכנס לדון באשמת הניאוף של אותה אישה חפה מפשע, הביא בבא בן בוטא את הידע שלמד אצל שמאי הזקן: לובן ביצה מתקשה על ידי חום (כך שולקים ביצה קשה), בעוד ששכבת זרע נספגת לתוך האריג ואינה מתקשה בחום. הביאו את המז"פ, חיממו את הסדינים, ויצאה צדקתה של האישה לאור!
סוף טוב הכל טוב – בית הדין הלקה את הגבר התחמן, וגבה ממנו את כְּתֻבַּת אשתו, שנמסרה, ככל הנראה לה. וכך נותר האיש, אם הבינונו את הסיפור, בלי אישה, בלי כסף, בלי שם טוב ובלי ידידים...