מְטַטְרוֹן

וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים, וַהֲרֵי אֵינֶנּוּ עִם דַּיָּרֵי הָאָרֶץ, כִּי נִמְשָׁךְ וְעָלָה לָרָקִיעַ בְּמַאֲמָר לִפְנַי ה', וְקָרָא שְׁמוֹ מְטַטְרוֹן, הַסּוֹפֵר הַגָּדוֹל.

תרגום יונתן לבראשית

על פי תרגום יונתן, מטטרון הוא הטרנספורמציה של האדם חנוך בן ירד, לאחר שעלה לשמים, והפך למלאך.

עַל אַחֵר (אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה) אָמְרוּ שֶׁקִּצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, כְּלוֹמַר, הִגִּיעַ לִידֵי כְּפִירָה, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ" (קֹהֶלֶת ה, ה). וְשׁוֹאֲלִים : מֶה הָיָה הַדָּבָר שֶׁגָּרַם לוֹ לָבוֹא לִידֵי כְּפִירָה? רָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ מְטַטְרוֹן, שֶׁנִּתְּנָה לוֹ רְשׁוּת לָשֶׁבֶת לִכְתֹּב אֶת זְכוּיוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר: לְמוּדִים אָנוּ שֶׁלְּמַעְלָה, בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אֵין לֹא יְשִׁיבָה וְלֹא תַּחֲרוּת וְלֹא עֹרֶף, שֶׁהַכֹּל פּוֹנִים כְּלַפֵּי שְׁכִינָה, וְלֹא עֲיֵפוּת, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁיּוֹשֵׁב, וְאֵינֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא מַלְאָךְ עֶלְיוֹן, אָמַר: שֶׁמָּא אֲנַחְנוּ מוֹסִיפִים, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת הֵן, שֶׁמִּלְּבַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ גַּם כּוֹחַ וְשִׁלְטוֹן אַחֵר, הַמְּמֻנֶּה עַל הָעוֹלָם?! וּמִכָּאן הִגִּיעַ אֱלִישָׁע לִידֵי כְּפִירָה.

וּמְסַפְּרִים: הוֹצִיאוּהוּ אֶת מְטַטְרוֹן מִמְּקוֹמוֹ בַּשָּׂמַיִם, וְהִכּוּהוּ בְּשִׁשִּׁים שְׁבָטִים שֶׁל אֵשׁ, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ אֲחֵרִים לִטְעוֹת כְּמוֹ אַחֵר. אָמְרוּ לוֹ לַמַּלְאָךְ: מָה הַטַּעַם כַּאֲשֶׁר רָאִיתָ אוֹתוֹ, אֶת אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, לֹא עָמַדְתָּ מִפָּנָיו? וְעִם זֹאת, כֵּיוָן שֶׁהוּא הָיָה הַנּוֹגֵעַ בַּדָּבָר, נִתְּנָה לוֹ לִמְטַטְרוֹן רְשׁוּת לִמְחֹק אֶת זְכוּיוֹתָיו שֶׁל אַחֵר וּלְהַכְשִׁילוֹ בְּכֹל דָּבָר. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים" (יִרְמְיָהוּ ג, כב), חוּץ מֵאַחֵר.

כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע זֹאת, אָמַר אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה: הוֹאִיל וְנִטְרַדְתִּי, גֹּרַשְׁתִּי, מֵהָעוֹלָם הַהוּא, אֵצֵא וְאֵהָנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה. יָצָא אַחֵר לְתַרְבּוּת רָעָה...

בַּבְלִי חֲגִיגָה עַל פִּי שטיינזלץ

אלישע בן אבויה היה אחד מארבעה שנכנסו לפרדס לחקור את מה שאסור לו, לאדם רגיל, לעשות. הוא פוגש בשמים את מטטרון, היושב על כיסא, וכותב את זכויותיהם של ישראל, יהא הדבר אשר יהא. אלישע מתבלבל, וסבור כי ישיבתו של מטטרון מעידה על כך שהוא מעין אלוהים, ומכאן טעה לחשוב, או לפחות לשאול, אם יש שתי רשויות בשמים – מה שנחשב ביהדות לכפירה. מטטרון נענש על ישיבתו זו בפני בן-אדם, אך במסגרת תפקידו, כתיבת זכויותיהם של ישראל, ניתנה לו הרשות לפגוע באלישע. בת קול הכריזה, שלכל אחד מבני ישראל שמורה הזכות לחזור בתשובה, מלבד לאלישע. כיון שכך, החליט אלישע 'לצאת לתרבות רעה'...

אָמַר אוֹתוֹ הַמִּין לְרַב אִידִית: כָּתוּב "וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר: עֲלֵה אֶל ה'", "עֲלֵה אֵלַי" הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר. אָמַר לוֹ: זֶהוּ מְטַטְרוֹן, שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ, שֶׁכָּתוּב: "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". שְׁאָלוֹ הַמִּין: אִם כָּךְ, יַעַבְדוּ עַם יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ? הֵשִׁיב לוֹ רַב אִידִית: "אֶל תַּמֵּר בּוֹ" - אַל תְּמִירֵנִי בּוֹ.

בַּבְלִי סַנְהֶדְרִין עַל פִּי שטיינזלץ

אחד המינים מנסה לאתגר את רב אידית, ושואל לפשר הכפילות בפסוק "וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר (ה'): עֲלֵה אֶל ה'". מסביר לו רב אידית, כי מי שאמר זאת למשה היה מטטרון. מוסיף ומקשה המין ושואל, אם בשל כך יעבדו בני ישראל גם את מטטרון, שכן הוא זהה בסטאטוס שלו עם ה'. רב אידית אינו מקבל זאת, והוא מחזק דבריו בציטוט "אַל תַּמֵּר בּוֹ", שמשמעותו שאין להמיר את האל בשום ישות אחרת.

מִי שֶׁהוּא שׁוֹנֶה רָז (לחש) הַגָּדוֹל הַזֶּה... בְּכֹל יוֹם אַחֲרֵי תְּפִלָּתוֹ, יֹאמַר אוֹתוֹ בְּטָהֳרָה בַּבַּיִת אוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת:

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עָלֶיךָ, מְטַטְרוֹן עַבְדִּי, שֶׁשִּׁמְךָ כְּשֵׁם רַבְּךָ, שֶׁתִּזָּקֵק לִי לַעֲשׂוֹת חֶפְצִי, וְיִהְיוּ פְּנֵי מַצְהִיבוֹת, וְתִהְיֶה קוֹמָתִי נָאָה לִי, וּתְהֵא אֵימָתַי מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, וּשְׁמִי הַטּוֹב יֵלֵךְ בְּכֹל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל... וְתַצִּילֵנִי מִכֹּל רוּחוֹת וְשֵׁדִין וּפְגָעִים וְלִסְטִים וּמִכָּל בְּנֵי אָדָם הָרָעִים... בָּרוּךְ אַתָּה י', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

נוסח השבעה מאגית

נוסחי השבעה רבים ושונים היו מוכרים בבבל – על קמיעות ועל קערות השבעה. נוסח זה מוצע למאמין כתפילה, שיש לאומרה בבית או בבית הכנסת. סיום ההשבעה הוא ברכה לה', אך ההשבעה עצמה פונה ישירות אל מטטרון, 'ששמו כשם רבו'.