"וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ" (יְהוֹשֻׁעַ ו, כז). אַרְבָּעָה הֵם שֶׁיָּצְאוּ לָהֶם מוֹנִיטִין בָּעוֹלָם. אֵלּוּ הֵם: אַבְרָהָם וִיהוֹשֻׁעַ, דָּוִד וּמָרְדְכָי, אַבְרָהָם - דִּכְתִיב "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ", וּמַהוּ מוֹנִיטִין שֶׁלּוֹ? זָקֵן וּזְקֵנָה מִכָּאן, וּבָחוּר וּבְתוּלָה מִכָּאן. יְהוֹשֻׁעַ - דִּכְתִיב "וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ", וּמַהוּ מוֹנִיטִין שֶׁלּוֹ? מַקַּל וְתַרְמִיל מִכָּאן וּמִגְדָּל מִכָּאן, ע"ש "כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארְךָ". מָרְדְּכַי - דִּכְתִיב "כִּי גָדוֹל מָרְדֳּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת", שֶׁיָּצָא לוֹ מוֹנִיטִין בָּעוֹלָם, וּמַהוּ מוֹנִיטִין שֶׁלּוֹ? שַׂק וְאֵפֶר מִכָּאן וַעֲטֶרֶת זָהָב מִכָּאן.
ילקוט שמעוני
את הביטוי 'וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ' החליפה בתקופת חז"ל מילה אחת – 'מוֹנִיטִין'. למילה הזאת יש היסטוריה מעניינת.
המילה מוניטין מקורה בתקופה ההלניסטית בה התפשט השימוש המסחרי במטבעות. מוניטין מתבסס על המילה "מוֹנֶטָה" (Moneta), תוארה של האלה יוּנוֹ מונטה, המגינה על הכספים והרכוש של האימפריה הרומית. על כל מטבעות הקיסרים הרומיים, החל מוויטליוס וכלה בקונסטנטינוס הגדול, הוטבעה מונטה, ומכאן הפך שמה לשם נרדף למטבע. בעת העתיקה הטבעת מטבעות הייתה סימן היכר לשליטים חשובים ומכאן בא הביטוי המופיע במקורות תלמודיים "יצא לו מוניטין", שליט שמטבעותיו היו סחירים וידועים. (ויקיפדיה)
אם כן, המילה 'מוֹנֶטָה', שהתחילה כתואר של האלה יונו, המגינה על הכספים, עברה לשמש כמילה נרדפת למטבע, לאחר שדמותה של מונטה הוטבעה על מטבעות קיסריים רומיים. מי שיצאו לו מוניטין הוא מי שמטבעותיו מוכרים בכל העולם, משום שהוא עצמו מפורסם ומכובד. וכך מי שנתפרסם בעולם 'יצאו לו מוניטין'. חז"ל מצרפים כאן משמעות נוספת למילה 'מוניטין' – זהו סמלה של המשפחה המכובדת, סמל שיכול להופיע על מטבע, אך גם על שלט בחזית בית המשפחה או בית העסק שלה.
המדרש שלפנינו מזכיר ארבעה אישים ש'יצאו להם מוניטין'. עבור שלושה מהם – אברהם, יהושע ומרדכי – המדרש מצטט את הפסוקים הרלוונטיים מהתנ"ך. דוד, משום מה, אינו מופיע ברשימת הציטוטים, למרות שאין ספק שיצאו לו מוניטין רבים.
המדרש אף מתאר מה הופיע על אותו מוניטין או סמל המשפחה. המוניטין של אברהם היה 'זָקֵן וּזְקֵנָה מִכָּאן, וּבָחוּר וּבְתוּלָה מִכָּאן', אולי רמז לילדים שנולדו להם בזקנתם. המוניטין של יהושע היה 'מַקַּל וְתַרְמִיל מִכָּאן וּמִגְדָּל מִכָּאן', אולי רמז לנדודים במדבר שנסתיימו בכיבוש הארץ והצבת מגדלים על אדמתה. המוניטין של מרדכי היה 'שַׂק וְאֵפֶר מִכָּאן וַעֲטֶרֶת זָהָב מִכָּאן', רמז למצוקה בה היה שרוי בתחילה ולכבוד המלכים בו זכה בסוף. אם כן, כל מוניטין, על פי חז"ל, ראוי היה שיהיו בו שני סמלים, הרומזים על ראשית דרכו של האיש ועל סופו המפואר.
אולי נוכל להציע כמה אפשרויות למוניטין של דוד: כִּבְשָׂה מִכָּאן וְכֶתֶר מַלְכוּת מִכָּאן, או אולי בַּת שֶׁבַע מִכָּאן וַאֲבִישָׁג מִכָּאן...