לְעוֹלָם לֹא יְהֵא אָדָם קַפְּדָן בְּתוֹךְ סְעֻדָּתוֹ. מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לְאָדָם אַחֵר, וּבָא עָנִי וְעָמַד עַל פִּתְחוֹ, וְאָמַר: אִשָּׁה אֲנִי צָרִיךְ לְהַכְנִיס הַיּוֹם, וְאֵין לִי פַּרְנָסָה כְּלוּם! נָטְלָה אִשְׁתּוֹ כָּל הַסְּעוּדָה וְנָתְנָה לוֹ. וְאַחַ"כּ לָשָׁה עִסָּה אַחֶרֶת, וּבִשְּׁלָה אִלְפָּס אַחֵר, וּבָאתָה וְהִנִּיחָה לִפְנֵיהֶם. אָמַר לָה: בִּתִּי, מִפְּנֵי מָה לֹא הֵבֵאת לָנוּ מִיָּד? שָׂחָה לוֹ כָּל הַמַּעֲשִׂים. אָמַר לָה: בִּתִּי, אַף אֲנִי לֹא דַּנְתִּי אוֹתָךְ לְכַף חוֹבָה, אֶלָּא לְכַף זְכוּת, שֶׁכָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂית, לֹא עָשִׂית אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם.
(מסכת דרך ארץ רבה)
לכאורה סיפור קטנטן עם לקח לא משהו... נרחיב את הסיפור מעט פה ושם, ונתרשם שוב:
מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה מְיֻחֶדֶת לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם אַחֵר, וּבָא עָנִי וְעָמַד עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הַבַּיִת שֶׁלוֹ. פָּתְחָה הָאִשָּה אֶת הַדֶּלֶת. בְּקוֹל חֲרִישִׁי וּמְבֻיָּשׁ אָמַר הֶעָנִי: אִשָּׁה אֲנִי צָרִיךְ לָשֵׂאת וּלְהַכְנִיס לְבֵיתִי הַיּוֹם, וְאֵין לִי פַּרְנָסָה כְּלוּם! נָטְלָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הִלֵּל כָּל הַסְּעוּדָה, שֶׁהֵכִינָה לָאוֹרֵחַ הֶחָשׁוּב, וְנָתְנָה לוֹ, לֶעָנִי, וְאַחַ"כּ שָׁבָה אֶל הַמִּטְבָּח, לָשָׁה עִסָּה אַחֶרֶת, בִּשְּׁלָה אִלְפָּס אַחֵר, וּבָאתָה וְהִנִּיחָה לִפְנֵי הִלֵּל וְאוֹרְחוֹ. הוֹדָה הִלֵּל לָאִשָּׁה הַטּוֹבָה, ואָמַר לָה בְּרֹךְ: בִּתִּי, מִפְּנֵי מָה הִתְעַכַּבְתְּ, ולֹא הֵבֵאת לָנוּ מִיָּד? שָׂחָה לוֹ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְהִתְנַצְּלָה. אָמַר לָה: בִּתִּי, אַף אֲנִי לֹא דַּנְתִּי אוֹתָךְ לְכַף חוֹבָה, אֶלָּא לְכַף זְכוּת, שֶׁכָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂית, לֹא עָשִׂית אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם. אֲנִי וְאוֹרְחִי זָכִינוּ בְּעוֹד שָׁעָה שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּצַוְתָּא, וְאַתְּ אֶת עַצְמֵךְ זִכִּית בְּמִצְוָה, שֶׁאֵין גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה! וְעוֹד אָמַר: יָפָה הַמְתָּנָה לִסְעֻדָּה כְּתַבְלִין הַמַּשְׁבִּיחַ טַעֲמוֹ שֶׁל מָזוֹן.
מה יש לנו כאן? הכנסת אורחים מיוחדת לחבר יקר, בית שהעניים יודעים שאפשר להקיש על דלתו בכל עת, אשה היודעת לקבל החלטות לא פשוטות בספונטניות ומתוך הבנה ערכית עמוקה, זוגיות של שנים הבוטחים איש ברעותו, ראיית האוכל והנאותיו בפרופורציות, גילוי לב, ומעבר לכל זה – סבלנות ונחת. מי צריך יותר מזה?