לְעָתִיד לָבֹא הב"ה (הברוך הוא) אוֹחֵז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ, וּמְנַעֵר אוֹתָהּ מִכָּל טֻמְאָה, כְּאָדָם שֶׁמְּנַעֵר אֶת הַבֶּגֶד, וּמַשְׁלִיךְ כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, וּמַשְׁלִיךְ אוֹתָהּ לַחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ, וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה".
פרקי דרבי אליעזר
המדרש הקצרצר הזה מצייר תמונה מיוחדת של פעולת האל באחרית הימים, תמונה המקבלת את השראתה מפסוק בספר איוב, פרק ל"ח, חלק מתשובת אלוהים לאיוב מן הסערה:
"הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר, יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ, לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ, וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה, תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם, וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ, וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם, וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר".
האם הפסוק מאיוב הוא הבטחה לעתיד, או התפארות במה שאלוהים כבר עשה בעבר? סיפור המבול מספר בראשית הוא הסיפור היחידי, שיכול להתאים לתיאור הזה, סיפור שבו השמיד האל את האנושות הרשעה כולה (בתוספת בונוס של השמדת כל עולם הצומח והחי), והשאיר בחיים את נוח ובני ביתו. חז"ל לוקחים את הפסוק הזה אל העתיד. אלוהים עתיד לחזור על המבצע, לאחוז בכנפות הארץ, ולנער ממנה את כל הטומאה והרשע.
ישנן תמונות מטאפוריות מוצלחות יותר לתהליך, שבו יפריד האל צדיקים מרשעים. הנה פסוק מישעיהו פרק א', שבו מכריז אלוהים:
הוֹי, אֶנָּחֵם מִצָּרַי, וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי, וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ, וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ, וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ, וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה.
בחברה נורמלית מעורבים צדיקים ורשעים אלה באלה, ללא אפשרות אנושית להפריד ביניהם, כמו מתכות יקרות, המעורבבות עם מתכות זולות במחצבי סלע טבעיים. תהליך הפרדת המתכות זו מזו כרוך במאמץ רב, בהתכת העפרות בחום גבוה מאד. גם פעולתו של אלוהים להפרדת הצדיקים מהרשעים תהיה פעולה דרסטית, המשולה להתכה בחום גבוה מאד, חום, שהנמשל שלו הוא הסבל שיבוא על האנושות בתהליך זה.
לעומת זאת, תמונת האל האוחז בכנפות הארץ, ומנער את הרשע ממנה, היא מטאפורה פחות מוצלחת. מי שמנער מפת שולחן, מסלק ממנה את כל הפירורים ואת כל מה שעליה, ללא הבחנה. תמונה זו מתאימה לאירועי טבע קטסטרופליים, הפוגעים ללא הבחנה בכל החי והצומח בעולם.
'שולחן ערוך' קושר את הפסוק מאיוב עם מצוות הציצית, באומרו:
גדול עונש המבטל מצוות ציצית, ועליו נאמר "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ" וגו’ [וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה]. הזהיר במצוות ציצית, זוכה ורואה פני שכינה.
ומה הַקֶּשֶׁר? מצוות ציצית מהתורה מחייבת לבישת בגדים, שיש בהם ארבע כנפות, או ארבע ציציות. מאוחר יותר התקבע נוהג של החלפת הציציות בבגד העליון ב'טלית קטן', הלובשים כבגד תחתון, והיא קרויה גם 'ארבע כנפות'. 'שולחן ערוך' קובע, כי מי שמקפיד במצוות ציצית זוכה ורואה פני שכינה, בעוד שהמבטל מצוות ציצית – עליו יחול פסק הדין הנרמז בספר איוב – אלוהים ינער אותו מן הארץ. כיצד יבצע זאת אלוהים ללא פגיעה בצדיקים? לא לנו הפתרונים.