אָמַר ר' חַיָּא בַּר אַבָּא אָמַר ר' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ" (מִשְׁלֵי כז, יח)? לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי תוֹרָה כִּתְאֵנָה? מָה תְּאֵנָה זוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מְמַשְׁמֵשׁ וּמְחַפֵּשׂ בָּהּ פְּרִי תְּאֵנָה לֶאֱכוֹל, מוֹצֵא בָּהּ תְּאֵנִים, לְפִי שֶׁאֵין הַתְּאֵנִים מַבְשִׁילוֹת בְּבַת אַחַת, וּבְכָל עֵת שֶׁמְּחַפְּשִׂים, מוֹצְאִים תְּאֵנָה שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה זֶה עַתָּה. אַף דִבְרֵי תוֹרָה, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָּהֶן, מוֹצֵא בָּהֶן טַעַם חָדָשׁ.
בבלי עירובין עפ"י שטיינזלץ
התאנה היא עץ הגדל בר בארץ ישראל, בעיקר ליד מקורות מים. היא אחד הגידולים הקדומים ביותר שבויתו על ידי האדם, יתכן אף בתקופה הניאוליתית, לפני יותר מעשרת אלפים שנים. התאנה מספקת לאדם גם פרי בשל, גם דבלים הניתנות לשימור לזמן מושך, והיא גם מעניקה צל רב ונוח בעונות החמות בהן אין היא בשלכת.
לענייננו – "אֵין הַתְּאֵנִים מַבְשִׁילוֹת בְּבַת אַחַת". כך כתוב על הבשלת התאנים בויקיפדיה:
התאנים מבשילות בדרך כלל, בשניים או שלושה גלים. כל גל מתמשך מספר שבועות בהתאם לתכונות הזן ולתנאי האקלים. בגל ההבשלה הראשון – מבשילות ה"בַּכּוּרוֹת" (בין אפריל ליולי). הבכורות יותר מימיות, והן מתפתחות על ענפים מהשנה שעברה. אלו המבוקשות ביותר למאכל. גל הבשלה שני - ה"קַיִץ" (מכאן בא השם לעונת השנה) – אז מבשיל היבול העיקרי (בין יולי לספטמבר) שהתפתח בעיקר על ענפים שצמחו באביב האחרון. פגות ה"קיץ" יותר מתוקות וטובות לדבלים. גל שלישי - פגות "אֲפִילוֹת" - סתווי – היבול דליל (ועשוי להופיע מספטמבר עד דצמבר). הגל מותנה בדרך כלל בהפריה של הצרעה והוא מופיע על ענפים שגדלו בעונת הקיץ.
אם כן, בין החודשים אפריל לדצמבר (כמעט כל השנה) ניתן למצוא תאנים בשלות על העץ.
המדרש שלפנינו ממשיל את דברי התורה לעץ התאנה. בכל עת שנשוב אל דברי התורה, נמצא בהם משהו טעים וטרי. כמובן, חידושים בתורה יכולים להתבסס על מספר יסודות. יש חידושים המתגלים בהשוואה לפסוקים אחרים בתורה, היכולים להעניק משמעות ולהבהיר עניינים סתומים בטקסט. חידושים אחרים מבוססים על תגליות ארכיאולוגיות או על טקסטים מן העולם העתיק הסובב את ארץ ישראל. ועוד חידושים יופיעו כפרי תהליך יצירתי דרשני.
את הרעיון שתמיד יש מה לחדש בלימוד התורה ביטאו חז"ל בדרכים שונות, כמו בן בג בג, שאמר במשנה אבות: "הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ." היו גם חכמים, שעשו צעד נוסף 'קדימה', והכריזו, כי משום שהכל נמצא בתורה, אין כל טעם בלימוד חוכמה יוונית, ואנו, האוהבים גם חוכמה יוונית, לא נסכים איתם.