מַטְרוֹנָה אַחַת שָׁאֲלָה אֶת רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ: לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ? אָמַר לָהּ: לְשִׁשָּׁה יָמִים. אָמְרָה לוֹ: וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁו מָה הוּא עוֹשֶׂה? אָמַר לָהּ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים: בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. אָמְרָה לוֹ: וְזוֹהִי אֻמָּנוּתוֹ? אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לִי וּבְשָׁעָה קַלָּה אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָם. אָמַר לָהּ: אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ, קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף. הִנִּיחָהּ רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא וְהָלַךְ לוֹ. מֶה עָשְׂתָה? נָטְלָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְהֶעֱמִידָה אוֹתָם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, וְאָמְרָה: פְּלוֹנִי יִשָּׂא פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי, וְזִוְּגָה אוֹתָם בְּלַיְלָה אֶחָד. לְמָחָר בָּאוּ לְפָנֶיהָ: זֶה רֹאשׁוֹ פָּצוּעַ, זֶה עֵינוֹ שְׁמוּטָה, זֶה זְרוֹעוֹ פְּרוּקָה, זֶה רַגְלוֹ שְׁבוּרָה. אָמְרָה לָהֶם: מָה לָכֶם? זֶה אָמַר: אֵינִי רוֹצֶה בָּזוֹ. וְזוֹ אָמְרָה: אֵינִי רוֹצָה בָּזֶה. מִיָּד שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה לְרַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכֶם, נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת הִיא, כָּל מָה שֶׁאָמַרְתָּ יָפֶה אָמַרְתָּ.
(מדרש בראשית רבה, פרשה סח, דרשה ד)
זה אינו מדרש חז"ל יחידי, המפגיש אחד מחכמי ישראל עם מטרונה. מטרונה היא, ככל הנראה, אשה רומית מיוחסת או בעלת ממון. חכמי ישראל אינם נפגשים לעתים קרובות עם נשים, ואם בכלל, הם נפגשים עם נשותיהם. פגישה של חכם עם מטרונה מעלה בדמיון הפרוע פנטסיות מפנטסיות שונות, וזהו אחד התבלינים הידועים המפלפלים את אווירת המדרשים.
ר' יוסי בן חלפתא, מתלמידי רבי עקיבא היה, ונסמך על ידי ר' יהודה בן בבא למרות האיסור שהטילו הרומאים על הסמיכה. אחר סמיכתו ברח לאסיה וכאשר בטלה הגזרה שב לארץ ישראל, והתישב באושא. המפגש שלו עם המטרונה הרומית אינו מפגש ארוטי, אבל עד מהרה מתגלגל הדיון ביניהם לעניינים שבינו לבינה.
המטרונה מטילה ספק בתורת ישראל וביכולותיו של האל היחיד של היהודים. היא מעלה קושיה תיאולוגית גדולה: אם האל ברא את העולם בשישה ימים, מה הוא עושה בעולמנו מאז ועד עתה? קושיה זו חוקרת את מהותו של האל. האם האל מתערב בנעשה בעולם בהווה? האם האל משגיח על מה שקורה ומכוון את מהלכי ההיסטוריה?
תשובתו של ר' יוסי (בכל מקום במשנה בו מוזכר ר' יוסי, זהו אותו ר' יוסי בן חלפתא) מעניינת. מכל מעשיו של האל בעולמנו הטבעי והאנושי בוחר ר' יוסי עבורו את תפקיד השדכן. הוא אשר קובע מלמעלה מי יזווג עם מי. נוכחותו של האל שלנו בטקס הנישואין בולטת מאד. הנישואין נעשים בברכת האל. ורבי עקיבא דרש – איש ואישה זכו - שכינה ביניהם. לא זכו - אש אוכלתן.
אבל לא זה מה שאנו שומעים מפיו של ר' יוסי. למטרונה הוא אומר כי זה מה שהאל עושה כל העת... מעניין!
והמטרונה הפתיה סבורה לתומה כי יש לה קלף מנצח בתחרות הזאת עם האל של היהודים. וכמו אנני אוקלי היא אומרת: 'אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לִי וּבְשָׁעָה קַלָּה אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָם'. אם אלוהים עושה זאת כל היום, אני יכולה לעשות זאת בשעה קלה אחת!
ר' יוסי מנסה להניא אותה מהניסוי האנתרופולוגי המסוכן הזה, והוא מעיר, כי 'אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ, קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף'. הוא סבור שמלאכת הזיווג אינה משימה של מה בכך, וכי אלוהים משקיע במלאכה זו את כולו.
ר' יוסי אינו נשאר לצפות בניסיון הכושל של המטרונה. הוא אמר את שלו, והיא תלמד את הלקח בלעדיו. ואכן, מתחוללת סמטוכה רצינית בין הזוגות שהיא זיווגה במהירות שיא, שאפילו טינדר לא היה מתבייש בה. עבור המטרונה זו מכה כפולה: לא רק שכבודה העצמי נפגע בשל כישלונה המקצועי כשדכנית; היא מקבלת, לכאורה, הוכחה לכך שאלוהים עושה עבודה טובה יותר.
הסוף תפור על פי המגמות הדידקטיות של חז"ל. המטרונה שולחת אל ר' יוסי, מביאה אותו אליה ומודה בעליונות מלך מלכי המלכים שלנו.
ואנחנו איננו שונים בהרבה מאותה מטרונה. אמנם רובנו איננו עושים ניסויים באנשים אחרים, אבל הבחירות שאנו עושים לעצמנו כשאנו יוצרים קשר נישואין מתבררות לעתים קרובות מדי כבחירות שגויות – לדעתנו שלנו – ואנו מפרקים את הקשר, ולפעמים זה מגיע גם לראש פצוע, עין שמוטה, זרוע פרוקה או רגל שבורה. ומרחיקים לכת אותם המוסרים נפשותיהם בידי בדרנים, ומתמסרים להליך 'חתונה ממבט ראשון' תמורת פרסום רגעי בטלויזיה.