אָמַר ר' יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה מַכְרִיז עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל יוֹם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם נְדִירִים וַחֲשׁוּבִים: עַל רַוָּק הַדָּר בִּכְרָךְ, וְאֵינוֹ חוֹטֵא בְּנָשִׁים, עַל עָנִי הַמַּחֲזִיר אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ, אַף כִּי הוּא דָּחוּק בְּמָמוֹן, וְעַל עָשִׁיר הַמְעַשֵּׂר פֵּרוֹתָיו בְּצִנְעָה, וְאֵינוֹ מְפַרְסֵם מַעֲשָׂיו. מְסֻפָּר: רַב סִפְרָא רַוָּק הַדָּר בִּכְרָךְ הָיָה. שָׁנָה הַתַּנָּא אֶת הַבְּרַיְתָא הַזּוֹ לִפְנֵי רָבָא וְרַב סִפְרָא, וְהֵאִירוּ פָּנָיו שֶׁל רַב סִפְרָא מִשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא נִמְנֶה בֵּין אֵלּוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עֲלֵיהֶם. אָמַר לוֹ רָבָא: לֹא כְּמוֹ אֲדוֹנִי! לֹא לְאָדָם כְּמוֹתְךָ הִתְכַּוְּנוּ, אֶלָּא כְּגוֹן רַב חֲנִינָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא, שֶׁהָיוּ סַנְדְּלָרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּשּׁוּק שֶׁל הַזּוֹנוֹת, וְעוֹשִׂים מִנְעָלִים לַזּוֹנוֹת, וְהַזּוֹנוֹת נִכְנָסוֹת אֲלֵיהֶם. הַזּוֹנוֹת הָיוּ מִסְתַּכְּלוֹת בָּהֶם, וְהֵם, הַחֲכָמִים, לֹא הָיוּ מְרִימִים אֶת עֵינֵיהֶם לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן, וּמִתּוֹךְ קְדֻשָּׁתָם הָיְתָה שְׁבוּעָתָם כָּךְ: 'בְּחַיֵּי הַחֲכָמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל', וְעַל אֲנָשִׁים כְּגוֹן אֵלֶּה אָמְרוּ, שֶׁמַּכְרִיזִים עֲלֵיהֶם בַּשָּׁמַיִם.
בבלי פסחים עפ"י שטיינזלץ
אם רוצים אתם לקבל דוגמה של השגחה פרטית, הנה לכם אחת. בכל יום ויום מכריז אלוהים בַּשָּׁמַיִם על צדיקותם של שלושה סוגי אנשים: בחור רווק, החי בעיר גדולה, שבה קל לעשות מעשים בסתר, ובכל זאת אינו חוטא בקשרים לא הגונים עם נשים; עני, המוצא חפץ יקר, ולמרות מצוקתו הכלכלית הוא מחפש את המאבד, והוא משיב את האבידה לבעליה; ואדם עשיר, המקיים באדיקות את מצוות מעשר הפירות, אך עושה זאת בצנעה, כדי לא לפרסם מעשיו.
ואם רצונכם לדעת אם יש אנשים, שחשוב להם אם מכריזים עליהם בשמים, הנה לכם דוגמה. רב ספרא ורבא ישבו ביחד, כאשר שנה מולם אחד מתלמידי החכמים את הברייתא הזאת, ורב ספרא, שהתאים לקטגוריה א', היה מאד מבסוט. במקור הבבלי כתוב: 'צהבו פניו משמחה'.
רבא, ככל הנראה, הבין על מה שמח כל כך רב ספרא, ולו רצה, יכול היה לומר לו, לרב ספרא, ששמחה זו אין בה צניעות, לעומת העשיר מקטגוריה ג'... אבל רבא רצה ללמד אותו לקח אחר, והוא שגם בקטגוריה א' שלו יש צדיקים ממנו, ועליהם מכריז אלוהים בכל יום, ולא על רב ספרא, המבלה כל ימיו ולילותיו בבית המדרש, תחת עיניהם הפקוחות של רעיו ללימוד, וממילא אין לו פנאי לעסקי נשים...
והצדיקים הגדולים ממנו הם ר' חנינא ור' אושעיא הסנדלרים מארץ ישראל, שהחנויות שלהן פועלות בתוך שוק הזונות, ואשר הלקוחות הנאמנות ביותר שלהם הן הזונות, הבאות לקנות להן מנעלים אצלם. אותן נשים נותנות בהם, בסנדלרים, את עיניהן, אך הם, הצדיקים, אינם מרימים מבט אל הנשים העומדות מעליהם, כדי לא להתפתות. עליהם מכריז הקב"ה בשמים בכל יום ויום!