וּמִנַּיִן שֶׁיָּגַע מֹשֶׁה הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַל, וּמַיִם לֹא שָׁתָה (שְׁמוֹת לד). בַּיּוֹם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבַלַּיְלָה הָיָה מְלַמְּדוֹ הַמִּשְׁנָה עַל פֶּה. לְסוֹף כֵּיוָן שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הַלּוּחוֹת, יָרַד וּמָצָא שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל. מִיַּד שָׁבַר אֶת הַלּוּחוֹת, וְרִדָּה אֶת הַסְּרוּחִין (?) וּבִקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וְלֹא הִנִּיחַ מֹשֶׁה זָוִית לְמַעְלָה, שֶׁלֹּא נִתְחַבֵּט עָלֶיהָ, עַד שֶׁנִּתְרַצָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָמַר מֹשֶׁה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לָהֶם לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת. אָמַר לוֹ: הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַעֲשֵׂה יָדַי, וְאַתָּה שִׁבַּרְתָּ אוֹתָם, וְעַכְשָׁו אַתָּה עֲשֵׂה אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "פְּסַל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת" וְגוֹ'.
תנחומא
שני סטים של לוחות הברית נוצרו, על פי המסופר בתורה. על פי המסורת, שברי לוחות הברית הראשונים ועמם לוחות הברית השניים הושמו בארון הברית שבמשכן, ומאוחר יותר – בקודש הקודשים של בית המקדש הראשון. עם חורבן הבית הראשון נעלמו הלוחות, ואין איש יודע מה עלה בגורלם.
עשרת הדיברות נכתבו על הלוחות הראשונים בידי האל, ככתוב בשמות ל"א: "שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת, לֻחֹת אֶבֶן, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים".
על פי הכתוב בשמות ל"ד - "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת" משה פסל (חצב וסיתת) את הלוחות האלה, אך אלוהים כתב עליהם, כמו בראשונים. בהמשך פרק ל"ד משתמע מפשט הפסוק שמשה הוא שכתב את הלוחות האלה, ולא ה': "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַל, וּמַיִם לֹא שָׁתָה, וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית, עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים".
אי הבהירות הזאת מעוררת את חז"ל להמשיך ולדון בשאלה. לדעתם משה הוא שכתב את הלוחות השניים במצוות ה'.
יש הרואים בתורה יצירה אלוהית. אלוהים ברא אותה, והכתיב אותה לבני האדם מילה במילה. אחרים רואים בתורה יצירה אנושית, טקסט שכתבו בני אדם, שהאמינו שאלה דברים שנאמרו במקור ע"י אלוהים – מילה במילה. ההבדל בין שתי הגישות האלה הוא מאד משמעותי, והוא ניכר כבר במדרש זה. מה אומר אלוהים למשה? "(הלוחות) הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַעֲשֵׂה יָדַי, וְאַתָּה שִׁבַּרְתָּ אוֹתָם, וְעַכְשָׁו אַתָּה עֲשֵׂה אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם!". אם כן, הלוחות השניים הם כבר יצירה אנושית של משה, האיש שהאמין כי זכר כל מילה שכתב אלוהים על הלוחות הראשונים.
כל מי שחוקר את כתבי היד המקודשים הקדומים יודע שקיימות גרסאות שונות של אותם פרקי מקרא, כמו הגרסאות של מגילות מדבר יהודה, שאינן זהות מילה במילה לגרסת המסורה, זו המקובלת עלינו כיום. דורות על גבי דורות העתיקו את הטקסטים האלה ממגילה למגילה, ועם כל ההקפדה שהקפידו המעתיקים, אנו יודעים שבטקסטים האלה נפלו גם שגיאות העתקה. וכך ניתן להבין את המדרש הזה אודות הלוחות הראשונים והשניים. המקור האלוהי כבר אינו בידינו.
מדרשים אחרים עוסקים בשאלת סוג האבן ממנה היו עשויים הלוחות. יש המדברים על אבן אגדית בשם סנפירינון, ויש המספרים כי הכתב עצמו היה עשוי מאש. זה לא נושא המדרש שלנו.
תוספת מעניינת במיוחד קיימת במדרש הזה: "בַּיּוֹם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבַלַּיְלָה הָיָה מְלַמְּדוֹ הַמִּשְׁנָה עַל פֶּה". הנה לנו אחד המקורות לביטוי 'תורה שבעל פה', ולאמונה, כי גם התורה שבעל-פה ניתנה לו למשה בסיני, בין אם הכוונה לכך, שהכל כבר נאמר במפורט שם על הר סיני, ובין שהכוונה לכך, שהסמכות של הלכות חז"ל זהה לסמכות של הטקסט התורני. רעיון זה עומד בניגוד כלשהו להבחנה שעושים חז"ל בין 'מדאורייתא' לבין 'מדרבנן'. אמירתו של אלוהים במדרש אחר על תורתו של ר' עקיבא, זו שמשה אינו מסוגל להבינה כלל, שהיא 'הלכה למשה מסיני', שייכת לאסכולה הראשונה.