אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בְּנוֹ שֶׁל ר' אָבִין: "מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע" וְגוֹ' (קֹהֶלֶת ט' ב'). "מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק", זֶה נֹחַ שֶׁנֶּאֱמַר "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק" (בְּרֵאשִׁית ו' ט'). נֹחַ, עִם שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַתֵּבָה, הִקִּישׁוֹ הָאֲרִי, וּשְׁבָרוֹ, וְלֹא הָיָה כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, וְהִקְרִיב שֵׁם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. "וְלָרָשָׁע", זֶה פַּרְעֹה נְכֹה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ לֵשֵׁב עַל כִּסֵּא שֶׁל שְׁלֹמֹה, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַנְגָּנִין (מַנְגָּנוֹן) שֶׁלּוֹ, וְהִקִּישׁוֹ הָאֲרִי וּשְׁבָרוֹ. זֶה מֵת צוֹלֵעַ, וְזֶה מֵת צוֹלֵעַ - מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע.
פסיקתא דרב כהנא
קהלת, המתקשה לעתים להאמין בתורת הגמול, אמר, בין השאר: "מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע", כשכוונתו היתה, ככל הנראה, לכך שרשעים וצדיקים אינם נבדלים במנת הגורל שמזמן להם אלוהים כגמול על מעשיהם.
חז"ל (ר' שמעון בנו של ר' אבין, הוא מהדורות המאוחרים של אמוראי ארץ ישראל) התקשו להתמודד עם האמירה החתרנית הזאת, ואחד הפתרונות לסתירה, שאמירה זו סותרת את תורת הגמול, היא לציין, שקרו מקרים כאלה, שגורל דומה נפל בחלקו של צדיק ושל רשע, תוך שהם רומזים בכך, שאין הדבר מעיד על הכלל.
נוח, איש צדיק לכל הדעות (כך, לפחות אומר התנ"ך), היה, לפי מסורות שונות של חז"ל, צולע. מדרש תנחומא מספר כי "נוח איחר מזונות לארי - והכישו", כלומר – נוח התמהמה בהגשת המזון לאריה שהיה בתיבה, ועל כן פגע בו האריה הרעב. מדרש זה בא להסביר את הכתוב בתנ"ך: "וַיִּשָּׁאֵר אך נוח". המילה 'אך' תמוהה, והמדרש מסביר שמדובר באנחה שנאנח נוח בשל כאב הרגל הפגועה. ואם נָכֵה היה נוח מפגיעת אותו ארי, הרי שלהקריב קרבן לא היה כשר. מכאן בא הרעיון, שאין לו כל ביסוס בסיפור נוח מהתנ"ך, ששֵׁם, בנו של נוח, הוא שהקריב קרבן לאל במקום אביו.
זהו מקרהו של הצדיק נוח, שכל חטאו היה, על פי חז"ל, שאיחר להגיש את המזון לארי, ועל כך נענש. אותו גורל, מספרת האגדה, נפל בחלקו של הרשע פרעה נְכֹה. מדוע רשע? על כי היה פרעה, ועל כי הרג את מלכנו הנערץ יאשיהו במגידו, ובזז את אוצרות ממלכת יהודה. וכך כתוב במלכים ב' כ"ג:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ, וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל-נְהַר פְּרָת, וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ, וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ, כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ. וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ, וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ.
מה עוד מספר לנו אותו פרק במלכים ב'?
בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם... וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו. וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת מִמְּלֹךְ בִּירוּשָׁלִָם; וַיִּתֶּן עֹנֶשׁ עַל הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב. וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת אֶלְיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו, וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים, וְאֶת יְהוֹאָחָז לָקַח, וַיָּבֹא מִצְרַיִם, וַיָּמָת שָׁם. וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נָתַן יְהוֹיָקִים לְפַרְעֹה, אַךְ הֶעֱרִיךְ אֶת הָאָרֶץ לָתֵת אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי פַרְעֹה, אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב, אֶת עַם הָאָרֶץ, לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה.
זה, פחות או יותר, כל מה שמספר התנ"ך על פרעה נכה מלך מצרים: הוא הרג את יאשיהו הצדיק, המליך את בנו תחתיו ובזז את אוצרות ממלכת יהודה. ההיסטוריונים מספרים עליו סיפורים נוספים, וביניהם יוזמתו לחבר בתעלה את הים האדום עם הים התיכון, ואת המשלחת הפיניקית ששלח להקיף את כל אפריקה.
על פי חז"ל, בין אוצרות הממלכה שנשדדו על ידי פרעה נכה היה גם כסאו האגדי של שלמה, זה שפרק י' במלכים ב' מספר עליו:
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל, וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז. שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה, וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו, וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת, וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת, וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים עֹמְדִים שָׁם עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה לֹא נַעֲשָׂה כֵן לְכָל מַמְלָכוֹת.
נְכֹה, שמו המוזר של אותו פרעה (אגב, גם סבו היה קרוי בשם זה), הוא המקור לאגדה אודות נכותו של המלך. האגדה שלנו מספרת, שפרעה נכה מצא את כסא המלך שלמה, שהיה בארמון המלך בירושלים, ביקש לשבת על הכסא המופלא, אך משום שלא הכיר את המנגנון של הכיסא, נְשָׁכוֹ אחד האריות, שהיו מגולפים או יצוקים בו.
ומהו מקורה של אותה מילה מוזרה 'מנגנון'?
מקורה של המילה ביוונית: (manganon) μάγγανον, שפירושה אמצעי להטלת כישוף או) גלגלת (מגוּלָה) במערכת גלגילות.
התחלנו בפסוקו הספקני של קהלת, "מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע", וקיבלנו צרור אגדות על נוח הצדיק ועל פרעה נכה הרשע, ששניהם נפגעו ברגליהם על ידי אריות, וזהו המקרה אחד, המשותף לשתי דמויות כל כך שונות.