מִשֶּׁנִּגְנַז הָאָרוֹן, נִגְנַז עִמּוֹ צִנְצֶנֶּת הַמָּן וּצְלוֹחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמַקְלוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן וּפְרָחָיו וּשְׁקֵדָיו וְאַרְגָּז שֶׁהֵשִׁיבוּ פְּלִשְׁתִּים אָשָׁם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מִי גְּנָזוֹ? יֹאשִׁיָּהוּ גְּנָזוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁכָּתוּב "יוֹלֵךְ יְיָ אוֹתְּךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ" (דברים כח), עָמַד וּגְנָזוֹ.
ירושלמי שקלים
משנה זו מדברת בפירוש על אוצרות בית המקדש הראשון. המלך יאשיהו הוא אשר גנז אותם מתוך תחושה עמוקה, שהנבואה המופיעה בספר דברים (הוא הספר שנמצא, על פי המסורת, במקדש בתקופת יאשיהו) עומדת להתרחש בקרוב, וכי האויב שיחריב את המקדש יבזוז את אוצרותיו וייקחם לארץ זרה.
פרק א' בספר עזרא מספר על אותם אוצרות שהוחזרו ע"י שבי ציון לירושלים, אולם אלה אינם הארון, שמן המשחה וצנצנת המן:
וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית-ה', אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם, וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו.
וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר; וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא, לִיהוּדָה.
וְאֵלֶּה מִסְפָּרָם: אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלֹשִׁים, אֲגַרְטְלֵי כֶסֶף אָלֶף, מַחֲלָפִים תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים,
כְּפוֹרֵי זָהָב, שְׁלֹשִׁים כְּפוֹרֵי כֶסֶף, מִשְׁנִים אַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה; כֵּלִים אֲחֵרִים אָלֶף.
כָּל כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף, חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת; הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם.
מה משותף לאורן, לשמן המשחה, למטה אהרן ולצנצנת המן? אלה חפצים בעלי עוצמה מאגית. האגדות מרבות לעסוק בהן מתוך אמונה, שלו היו אלה בידינו – יכולנו לחולל עוד ניסים ונפלאות.
באשר לגורל ארון, הוא ארון הברית, קיימת מסורת עתיקת יומין אצל האתיופים. הם מאמינים כי הארון נלקח עוד בימי שלמה המלך ע"י מנליק, בנם המשותף של שלמה ומלכת שבא, והובא לאתיופיה. הסיפור, המצוי בספר 'כבוד המלכים' (כֶּבְּרָה נַגַשְׂת) הוא ממש עלילה בלשית. מנליק הגיע מאתיופיה לארץ ישראל לפגוש את אביו. שלמה הציע לו להיות היורש של מלכות יהודה, אך הוא בחר לשוב לאמא. שלמה צרף אליו משלחת ענקית בגודלה של בניהם הבכורים של גדולי הממלכה, ובתוכם גם כוהנים, שיביאו לאתיופיה את התרבות והדת מארץ ישראל. אנשי המשלחת גנבו את הארון, ושמו במקומו העתק דומה. רק לאחר שנתרחקו מארץ ישראל נתגלתה התרמית. מאז מצוי הארון באתיופיה, שם מראים למבקרים בעיר הקדושה אקסום את הכנסיה, שבתוכה הוא מצוי, על פי אמונתם. נוכחות הארון בקרב האתיופים היא, לדעת 'כבוד המלכים' האות והעדות לכך שאלוהים בחר בעם האתיופי על פני העם העברי, ועל כן הם כעת עם הבחירה.
נציג כאן קטע קצר מ'כבוד המלכים', המספר על גניבת הארון:
וַיָּשׁוּב מַלְאַךְ אֱלֹהִים, וַיִּגָּלֶה לַעֲזַרְיָה (בֶּן צָדוֹק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל), וַיִּזְרַח עָלָיו כְּעַמּוּד אֵשׁ, וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת בְּאוֹרוֹ, וַיָּעַר אֶת עֲזַרְיָה וַיֹּאמֶר לוֹ: 'קוּם וְהִתְחַזֵּק, וְהָעֵר אֶת אֵלְמִיָס אָחִיךָ, אֶת אַבְּסָא וְאֶת מַּכְָּרִי, וּקְחוּ אֶת לוּחוֹת הָעֵץ הָהֵם, וַאֲנִי אֶפְתַּח לְךָ אֶת שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְקַח אֶת תֵּבַת תּוֹרָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים, וְהוֹבִילֶנָּה לְלֹא פֶּגַע וּמַכְאוֹב, וְגַם אֲנִי, כִּי צֻוֵּיתִי מֵעִם אֱלֹהִים לִהְיוֹת אִתָּהּ לָעַד, אֶהְיֶה לְךָ לְמַדְרִיךְ כַּאֲשֶׁר תִּשָּׂאֶנָּה. וְאַחֲרֵי כֵן קָם, וַיָּעַר אֶת שְׁלֹשֶׁת אֶחָיו, וַיִּקְחוּ אֶת הַלּוּחוֹת הָהֵם, וַיֵּלְכוּ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים. וַיִּמְצְאוּ אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים פְּתוּחִים, פְּתוּחִים הַשְּׁעָרִים מִבַּחוּץ וְעַד הַבַּיִת פְּנִימָה, עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מוֹבִיל אֶל צִיּוֹן, תֵּבַת תּוֹרָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים. וַתִּלָּקַח כְּהֶרֶף עַיִן, כִּי מַלְאַךְ אֱלֹהִים סָעַד אוֹתָהּ; לוּא רָצָה אֱלֹהִים, לֹא הָיְתָה נִלְקַחַת. וְאַרְבַּעְתָּם נְשָׂאוּהָ אֶל בֵּית עֲזַרְיָה, וַיָּשׁוּבוּ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים, וּבְמוֹשַׁב צִיּוֹן חִבְּרוּ וְכִסּוּ אֶת הַלּוּחוֹת בִּכְסוּתֵי צִיּוֹן, וְסָגְרוּ אֶת הַשְּׁעָרִים. וַיָּשׁוּבוּ אֶל בֵּיתָם, וַיִּקְחוּ מְנוֹרוֹת, וַיַּצִּיבוּן בְּמַחֲבוֹאָה, וַיַּקְרִיבוּ לָה כְּבָשִׂים, וַיַּעֲלוּ קְטֹרֶת, וְיַצִּיעוּ לָה אַרְגָּמָן, וִישִׂימוּהָ בַּמִּסְתּוֹר שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת.