בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הקב"ה לְשָׂטָן: אַתָּה תַּתְחִיל לְדַבֵּר שֵׁמוֹת לַבְּהֵמוֹת, אוֹ אָדָם? אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: אֲנִי אַתְחִיל. הֵבִיא הקב"ה שׁוֹר וּפָרָה, וְהֶעֱמִידָן לִפְנֵי הַשָּׂטָן, וְאָמַר לוֹ: מָה שְׁמוֹתָם שֶׁל אֵלּוּ? וְלֹא יָדַע. הִרְחִיק אֵלּוּ מִלְּפָנָיו וְהֵבִיא גָּמָל, וְאָמַר לוֹ: מָה שְׁמוֹ? וְלֹא יָדַע. הִרְחִיק זֶה, וְהֶעֱמִיד הַחֲמוֹר, וְלֹא יָדַע. נָתַן הקב"ה לָאָדָם עֶרְכוֹת לֵב בְּחָכְמָה וְלָשׁוֹן מְדַבֵּר וּמֵשִׁיב, כְּדִכְתִיב: "לָאָדָם מַעַרְכֵי לֵב" (מִשְׁלֵי טז אַ). הֵבִיא לוֹ הַבָּקָר, וְאָמַר לוֹ הקב"ה: בַּמֶּה יִקָּרֵא שְׁמוֹ שֶׁל זֶה? כִּי פָּתַח לוֹ בב'. אָמַר לוֹ: בָּקָר. הֶעֱמִיד לְפָנָיו הַגָּמָל, וְאָמַר: גַּם זֶה, מָה שְׁמוֹ? כִּי פָּתַח לוֹ בג', אָמַר: גָּמָל. הֶעֱמִיד לְפָנָיו הַחֲמוֹר וְאָמַר לוֹ: חַי זֶה מָה שְׁמוֹ? כִּי פָּתַח לוֹ בְּח', אָמַר: חֲמוֹר. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַשָּׂטָן, שהקב"ה נָתַן חָכְמָה לָאָדָם, צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה. עָלְתָה עַד לַשָּׁמַיִם. אָמַר לוֹ חֵי הָעוֹלָמִים: מַדּוּעַ צָעַקְתָּ? אָמַר לוֹ: וְלָמָּה לֹא אֶצְעַק? כִּי יְצַרְתַּנִי מִשְּׁכִינָתְךָ, וְיָצַרְתָּ אָדָם מֵעֲפַר הָאָרֶץ, וְנָתַתָּ לוֹ חָכְמָה וּבִינָה.
בראשית רבתי
המדרש הקצר הזה מעמיד בתחרות את אדם הראשון ואת השטן. לכאורה, תחרות לא הוגנת. השטן הוא יצור שמיימי, שנוצר משכינתו של הבורא, בעוד שהאדם הוא יצור ארצי, שנברא מעפר. בילדתונו היינו אומרים 'זה לא כוחות!', והנה, מהפך!
התחרות בוחנת את יכולתם של שני המתחרים לתת שמות מתאימים לבעלי החיים. זה שאנחנו, בני-האנוש, יודעים לדבר, ובכלל זה גם לתת שמות לכל מה שאנו מדברים עליו (אחרת איך יבינו אותנו?) – זה לא חדש. מסתבר, שעם כל כוחו של השטן, הבא לידי ביטוי במדרשי חז"ל בגרימת רע לבני-אדם, זה לא התחום החזק שלו.
אבל מה שמכריע את הכף בתחרות המוזרה הזאת היא, שבניגוד לסיפור על איוב, אלוהים מחבל במכוון בסיכויו של השטן לזכות בתחרות. הוא מעניק לאדם בשפע רמזים, כשהוא פותח כל שאלה באות, המתאימה לשם הרצוי של בעל החיים. האדם קונה את הרמזים בקלות, ומציע שם טוב לכל בעל חיים. אז מה הפלא, שהשטן צועק? בימינו קוראים לזה 'משחק מכור'.
וכעת נשתעשע מעט, ונשנה את המדרש:
... הֵבִיא לוֹ הַבָּקָר, וְאָמַר לוֹ הקב"ה: בַּמֶּה יִקָּרֵא שְׁמוֹ שֶׁל זֶה? כִּי פָּתַח לוֹ בב'. אָמַר לוֹ: בּוּלְבּוּס. הֶעֱמִיד לְפָנָיו הַגָּמָל, וְאָמַר: גַּם זֶה, מָה שְׁמוֹ? כִּי פָּתַח לוֹ בג', אָמַר: גּוּץ. הֶעֱמִיד לְפָנָיו הַחֲמוֹר וְאָמַר לוֹ: חַי זֶה מָה שְׁמוֹ? כִּי פָּתַח לוֹ בְּח', אָמַר: חַסָה... אָמַר לוֹ הקב"ה: לְמִי אֲנִי עָמֵל?
אגב, את ההשראה למשפט 'כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַשָּׂטָן, שהקב"ה נָתַן חָכְמָה לָאָדָם, צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה' קיבלו חז"ל מספר בראשית: "כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו, וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד" (בראשית כ"ז).
ומי שרוצה ללמוד לקח מהמדרש הזה, יכול למצוא אותו בהצעה, שכדי להיאבק עם השטן ולנצחו עדיף להשתמש באינטליגנציה, ולא במאגיה או במזל.