כֻּלָּנוּ מֵתִים

וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ, כִּי אָמְרוּ: כֻּלָּנוּ מֵתִים (שמות י"ב).

"וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם" - מַגִּיד שֶׁהָיוּ טוֹרְדִין אוֹתָם לָצֵאת בְּבֶהָלָה. כִּי אָמְרוּ: "כֻּלָּנוּ מֵתִים". אָמְרוּ, וְלֹא כְּמִדַּת מֹשֶׁה. מֹשֶׁה אָמַר: "וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות י"א), וְהָיוּ סְבוּרִין שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ ד' אוֹ ה' בָּנִים, אֵין מֵת, אֶלָּא הַבְּכוֹר שֶׁבָּהֶם, וְהֵם לֹא הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁנְּשׁוֹתֵיהֶן חֲשׁוּדוֹת בַּעֲרָיוֹת, וְכֻלָּם בְּכוֹרִים מֵרַוָּקִים אֲחֵרִים. הֵן עָשׂוּ בַּסֵּתֶר, והקב"ה פִּרְסֵם אוֹתָם. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מוּעֶטֶת, הָעוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר - הַקָּדוֹשׁ ב"ה מְפַרְסְמוֹ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

(מכילתא דרבי ישמעאל)

התמיהה, שעליה מבוסס המדרש יוצא הדופן הזה, היא: מדוע אמרו המצרים "כֻּלָּנוּ מֵתִים"? הלא משה אמר בפירוש: "וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". אומרים חז"ל: ככל הנראה מתו בכל משפחה יותר ילדים, ולא רק הבכור. ובכן, האם משה לא אמר אמת? לא, אומרים חז"ל. משה דיבר אמת, אלא שבכל משפחה היה יותר מבכור אחד. המצרים, כך מסבירים חז"ל, היו שטופים בזימה, ולא בחלו אף בעבירה על איסורי עריות. נשות המצרים הזדווגו עם 'רווקים אחרים', ולכן חלק מהילדים שנולדו להן היו בְּכוֹרִים גם הם...

עד כאן הסבר ביזארי לאמירת המצרים "כֻּלָּנוּ מֵתִים", הסבר ממש לא נחוץ, שכן ההלם של מות הבכורות די היה בו לעורר פאניקה מפני אפשרות שכולם ימותו.

מכאן – מסר נוסף, האומר כי דברים שעושים אנשים בסתר, מעשים רעים או טובים, יכול האל לפרסמם בגלוי, ויש לקחת זאת בחשבון. את המסר הזה שואבים חז"ל מהמדרש אודות 'הבכורות הנוספים' שמתו. מעשי הניאוף של המצריות (ובל נשכח את המצרים...) נעשו בסתר, אך משמתו אותם ילדים, נעשה גלוי שגם אלה בכורות, ומכאן ברור כי הם ילדים של אבות אחרים, מה שקרוי בתרבותנו 'ממזרים'. אם כן, אלוהים פרסם בגלוי את מעשי הניאוף, למרות שהורי הילדים התכוונו לשמור את הדבר בסוד. ומכאן, בסיוע אותו כלי דרשני, הקרוי 'קל וחומר', מרחיבים חז"ל לכלל האומר כי אם אלוהים פרסם מעשי 'פורענות', קל וחומר (או על אחת כמה וכמה) שהוא יפרסם בגלוי מעשים טובים שאנו עושים בסתר.

האם זו אזהרה לאותם צדיקים, שממש חשוב להם שמעשי הצדקה שלהם לא יפורסמו? נשאיר שאלה זו פתוחה.