"נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז" (תְּהִלִּים צ"ג). זֶה אֶחָד מִשִּׁבְעָה דְּבָרִים, שֶׁעָלָה בְּמַחְשָׁבָה קֹדֶם בְּרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן - כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז". וּשְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם עב יז): "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ"... וְהַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ח כב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ". וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים עד ב): "זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם". בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה יז יב): "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן". הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים צ ב-ג): "בְּטֶרֶם הָרִים יִוָּלְדוּ... תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא". גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ל לג): "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה".
מדרש תהלים
השאלה מה היה פה לפני שנברא העולם מתמקדת, על פי רוב, במאפייניו החומריים, המוחשיים של העולם. מאילו חומרים יצר הבורא את כל היקום? אבל כל מי שעסק ביצירה אי פעם יודע, כי עוד משהו נחוץ לתהליך היצירה, ואם הוא אינו בנמצא, שום פעולת יצירה אינה יכולה להתחיל. מדובר בתכנית, ברעיון, המדריך אותנו במעשה הבריאה. מה אנו רוצים להשיג? מה חשוב לנו שיתקיים?
שבעה הדברים שעלו במחשבתו של הקב"ה קודם בריאתו של העולם הם הרעיונות החשובים והמטרות החשובות, שלמענם נברא הכל. ואלו הם אותם שבעה (מספר מקודש, הקשור קשר הדוק לסיפור הבריאה):
כִּסֵּא הַכָּבוֹד – הרבה מעבר למקום בו יכול הבורא להניח את ישבנו כדי לנוח מפעם לפעם. הפולחן העברי אוסר על עבודה לפסלים ולתמונות, אך בני האדם המוגבלים בחשיבתם המופשטת, זקוקים לתמונה מוחשית, אליה יוכלו לכוון את תפילותיהם, ולו רק בדמיונם. זה כיסא הכבוד. איך יודעים אנו שהוא היה שם, במחשבתו של הקב"ה ממש בתחילת מעשה הבריאה? "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז", נאמר בתְּהִלִּים צ"ג, ו'אָז' הולך אחורה בזמן עד לבריאת העולם.
שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ – הרעיון המשיחי נולד יחסית מאוחר. שורשיו בפסוקי התנ"ך אינם כה מובהקים. ואולי דווקא משום כך חשוב להם, לחז"ל, לספר לנו, שהרעיון המופלא הזה היה שם עוד בתחילה, במחשבתו של ה'. אפילו שמו כבר נבחר ע"י האל. 'ינון' המקראי, שהוא פועל בעתיד, הפך במדרש לשם פרטי.
הַתּוֹרָה – מי שמאמין בלב שלם, שהתשובות לכל השאלות נמצאות בתורה, וכי היא התכנית וספר ההוראות לכל דבר בחיים, ישמח לדעת, שבעת בריאת העולם החזיק הקב"ה בתורה כמדריך ליצירה. זה נוגד, כמובן, את הגישה, האומרת כי את התורה יצרו בני אדם, גישה המקבלת כאפשרות גם שחלק ממצוות התורה היו יפות רק לזמנן...
יִשְׂרָאֵל – אם אנו עם סגולה וגם עם הבחירה וגם אור לגויים, הגיוני שעלינו במחשבתו של האל כבר בעת בריאת העולם. זו תעודת יוחסין מושלמת!
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – מתחבר היטב לאגדות על אבן השתיה, שמתחתיה אותם תהומות, שנסגרו בעת הבריאה, זו שעליה אמר ר' יוחנן, שממנה הושתת העולם. את חשיבותו הסמלית ואת קדושתו של מקום המקדש בירושלים הוא קיבל מאגדות כאלה.
הַתְּשׁוּבָה – היא נותנת התקווה, שגם אם המצב היום הוא 'על הפנים' - גם מבחינת התנהגותנו המוסרית וגם מבחינת תגובתו של האל, שנטש אותנו בגלות – התשובה תביא בכנפיה את הגאולה, את הרגע בו יחזור העולם לשלמותו. התשובה דומה, אם כן, למנגנון התיקון שיש להצמיד לאריזתו של כל מוצר חדש (מברג פיליפס לרהיטי איקאה, רטיות גומי לתיקון תקרים בצמיגים).
גֵּיהִנֹּם – את ההפתעה שומרים חז"ל לסוף הרשימה. אי אפשר היה לברוא עולם בלי גיהנום? איך זה שרעיון הגיהינום עלה במחשבתו של הבורא כבר אז, לפני הכל? האם כבר אז היתה לו, לאל, אינטואיציה לגבי סופה של כל מציאות, בניגוד לרעיון תיאורטי, להתקלקל ולהזדהם בתופעות, שאינן מסתדרות עם התכנית המקורית? האם זה הפתרון הקל לבעיית גיבוש הזהות של מי אנחנו ומה אנחנו רוצים לעשות בחיים? מי אנחנו – יכולים אנו ללמוד מזהותם של אלה, שהגדרנו כרשעים, שהם ההפך ממי שאנחנו. כדי לראותם היטב, כדאי לתכנן מלכתחילה מקום, בו ניתן יהיה לשים בו את כולם, וכך נדע, שמי שאיננו שם הוא 'אוּנְזֶערן', משלנו.