וּבְשָׁנָה הַשְּׁבִיעִית לַשָּׁבוּעַ הַהוּא שָׁלַח (יעקב) אֶת יוֹסֵף לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם אֶחָיו מִבֵּיתוֹ שְׁכֶמָה:
וַיִּמְצָאֵם בְּאֶרֶץ דּוֹתָן, וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ, וְיִתְנַכְּלוּ אוֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ: וַיְהִי בְּהִנָּחֲמָם עַל מַחְשַׁבְתָּם, וַיִמְכְּרוּהוּ לְאָרְחוֹת יִשְׁמְעֵאלִים: וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִצְרָיְמָה, וַיִמְכְּרוּהוּ לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים, כֹּהֵן אוֹן: וַיִּשְׁחֲטוּ בְּנֵי יַעֲקֹב שְׂעִיר עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת כֻּתֹּנֶת יוֹסֵף בְּדָמוֹ, וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָהּ אֶל יַעֲקֹב בַּעֲשִׂירִי לְחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי: וַיָּבִיאוּ אוֹתָהּ אֵלָיו, וַיֹאחֲזֵהוּ הַשָּׁבָץ בְּהִתְאַבְּלוֹ עַל מוֹתוֹ, וַיֹּאמֶר: חַיָּה רָעָה אָכְלָה אֶת יוֹסֵף: וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ הָיוּ אִתּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, וַתִּתְפָּעֶם רוּחָם וְיִתְאַבְּלוּ עִמּוֹ כָּל הַיּוֹם: וַיָּקוּמוּ בָּנָיו וּבֵיתוֹ לְנַחֲמוֹ, וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם עַל בְּנוֹ:
וּבַיּוֹם הַהוּא שָׁמְעָה בִּלְהָה, כִּי אָבַד יוֹסֵף, וַתָּמָת בְּאֶבְלָהּ עָלָיו, בִּהְיוֹתָהּ בִּכְפָר טָב.
גַּם דִּינָה בִּתּוֹ מֵתָה אַחֲרֵי אֲבֹד יוֹסֵף. הָאֵבֶל הַמְשֻׁלָּשׁ הַזֶּה קָרָה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֹדֶשׁ אֶחָד:
וַיִּקְבְּרוּ אֶת בִּלְהָה לְעֻמַּת קְבוּרַת רָחֵל, וְגַם אֶת דִּינָהּ בִּתּוֹ קָבְרוּ שָׁמָּה: וַיִּתְאַבֵּל עַל יוֹסֵף שָׁנָה אַחַת, וְלֹא הֵסִיר מֵעָלָיו אֶת הָאֵבֶל, וַיֹּאמֶר: כִּי אֵרֵד אֶל יוֹסֵף אָבֵל שְׁאוֹלָה:
לָכֵן נוֹעָד בְּקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְאַבֵּל בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בַּיּוֹם אֲשֶׁר הִגִּיעַ שֵׁמַע אֵבֶל יוֹסֵף אֶל יַעֲקֹב אָבִיו, לְבַקֵּשׁ בּוֹ כַּפָּרָה בִּשְׂעִיר עִזִּים, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, אַחַת בְּשָׁנָה עַל חַטָּאתָם, כִּי הָפְכוּ אֶת רַחֲמֵי אֲבִיהֶם לְאֵבֶל עַל יוֹסֵף בְּנוֹ: וּבַיּוֹם הַזֶּה נוֹעָד לָהֶם לְהִתְאַבֵּל בּוֹ עַל חַטֹּאתֵיהֶם וְעַל כָּל פִּשְׁעֵיהֶם וְעַל עֲווֹנֹתָם לְהִטָּהֵר בַּיּוֹם הַזֶּה אַחַת בְּשָׁנָה:
ספר היובלים
מסורת היא לקשר את צום יום הכיפורים עם חטא מכירת יוסף. ספר היובלים, בהחשיבו תאריכים מדויקים, מספר לנו, שהשמועה על מות יוסף הגיעה אל יעקב 'בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי'. החודש השביעי הוא חודש תשרי, והיום העשירי בתשרי הוא היום בו חוגגים את יום הכיפורים בלוח העברי.
מה למכירת יוסף וליום הכיפורים? בחטא מכירת יוסף אשמים כל אחי יוסף, הם בני ישראל (מלבד שבטי אפרים ומנשה, הלא הם בניו של יוסף). וכך, למרות שמדובר בחטאם של יחידים, היות והם ראשי השבטים, מכאן שחטאם הוא חטאו של עם ישראל כולו. בנוסף לכך – על החטא הזה לא נענשו האחים גם אחרי פגישתם המחודשת עם יוסף אחיהם. על כן רובץ החטא הקדמון הזה על עמנו עד היום, ואין מתאים מיום הכיפורים להזכיר בו את החטא הנורא הזה, שיש בו בגידה באמון המשפחתי, הכל כך חשוב לבני עמנו.
חיבור נוסף בין יום הכיפורים למכירת יוסף הוא שעיר העיזים. על פי חיבור זה מסמל השעיר הנשלח לעזאזל ביום הכיפורים גם את שעיר העיזים שנשחט כדי לצבוע בדמו את כתונת הפסים של יוסף.
הפיוט 'אלה אזכרה', המוקדש לזכרם של עשרת הרוגי מלכות, מבוסס על מדרש מ'אוצר מדרשים', המספר על קיסר רומי, שהאשים את היהודים במכירת יוסף. בנוסח אשכנז המזרחי הפיוט נאמר לאחר סדר העבודה שבתפילת מוסף של יום. הנה חלק ממנו:
"... דִּינוּ מִשְׁפָּט זֶה לַאֲשׁוּרוֹ
וְאַל תְּעַוְּתוּהוּ בְּכָזָב לְאָמְרוֹ
כִּי אִם הוֹצִיאוּהוּ לַאֲמִתּוֹ וּלְאוֹרוֹ
כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גּוֹנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ
הֵם כְּעָנוּ לו: וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא.
- אַיֵּה אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲחִיהֶם מְכָרוּהוּ
לְאֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים סְחָרוּהוּ
וּבְעַד נַעֲלַיִם נְתָנוּהוּ?
וְאַתֶּם קַבְּלוּ דִין שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם
כִּי מִימֵי אֲבוֹתֵיכֶם לא נִמְצָא כָּכֶם
וְאִם הָיוּ בַחַיִּים הָיִיתִי דָנָם לִפְנֵיכֶם
וְאַתֶּם תִּשְׂאוּ עֲוֹן אֲבותֵיכֶם!..."