(א) אַל תָּרִיב עִם אִישׁ גָּדוֹל, לָמָּה תִשּׁוֹם עַל יָדו? (ב) אַל תָּרִיב עִם קָשֶׁה מִמְּךָ, לָמָּה תִפּוֹל בְּיָדוֹ? (ג) אַל תַּחֲרֹשׁ עַל אִישׁ לוֹ הוֹן, פֶּן יִשְׁקֹל מְחִירְךָ, וְאָבָדְתָּ. (ד) כִּי רַבִּים הִפְחִיז זָהָב, וְהוּא יַשְׂגֶּה לֵב נְדִיבִים. (ה) אַל תִּינָץ עִם אִישׁ לָשׁוֹן, וְאַל תִּתֵּן עַל אֵשׁ עֵץ. (ו) אַל תַּרְגִּיל אִישׁ אֱוִיל, פֶּן יָבוּז לִנְדִיבִים (ז) אַל תַּכְלִים אִישׁ שָׁב מִפֶּשַׁע, זְכֹר כִּי כֻּלָּנוּ חַיָּבִים. (ח) אַל תְּבַיֵּשׁ אֱנוֹשׁ יָשִׁיש, זְכֹר כִּי תִמָּנֶה מִזְּקֵנִים. (ט) אַל תִּתְהַלֵּל עַל גּוֹוֵעַ, זְכֹר - כֻּלָּנוּ נֶאֱסָפִים. (י) אַל תִּטֹּשׁ שִׂיחַת חֲכָמִים, וּבְחִידֹתֵיהֶם הִתְרַפֵּשׁ (יא) וְאַף שִׂיחוֹת חוֹל מֵהֶם לֹא תִבְזֶה, לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי שָׂרִים, כִּי מִמֶּנּוּ תִּלְמַד לֶקַח. (יב) אַל תִּמְאַס בִּשְׁמִיעַת שָׂבִים, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מֵאֲבֹתָם. (יג) כִּי מִמֶּנּוּ תִּקַּח שֶׂכֶל, בְּעֵת צֹרֶךְ לְהָשִׁיב פִּתְגָּם. (יד) אַל תִּצְלַח בְּנַחֲלַת רָשָׁע, פֶּן תְּבֹעַר בִּשְׁבִיב אִשּׁוֹ. (טו) אַל תָּזוּחַ מִפְּנֵי לֵץ, לְהוֹשִׁיבוֹ כְּאוֹרֵב לְפָנֶיךָ. (טז) אַל תַּלְוֶה אִישׁ חָזָק מִמְּךָ, וְאִם הִלְוִיתָ - כִּמְאַבֵּד. (יז) אַל תַּעֲרֹב יָתֵר מִמְּךָ, וְאִם עָרַבְתָּ - כִּמְשַׁלֵּם. (יח) אַל תּשָּׁפֵט עִם שׁוֹפֵט, כִּי כִּרְצוֹנוֹ יִשְׁפֹּט. (יט) עִם אַכְזָרִי אַל תֵּלֵךְ, פֶּן תַּכְבִּיד אֶת רָעָתֶךָ. (כ) כִּי נֹכַח פָּנָיו יֵלֵךְ, וּבְאִוַּלְתּוֹ תִּסָּפֶה. (כא) עִם בַּעַל אַף אַל תָּעִיז מֵצַח, וְאַל תִּרְכַּב עִמּוֹ בַּדֶרֶךְ. (כב) כִּי קַל בְּעֵינָיו דָּמִים, וּבְאֵין מַצִּיל יַשְׁחִיתֶךָ. (כג) עִם פּוֹתֶה אַל תִּסְתַּיֵּד, כִּי לֹא יוּכַל לְכַסּוֹת סוֹדֶךָ. (כד) לִפְנֵי זָר אַל תַּעַש רָז, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד סוֹפוֹ. (כה) לְכָל בָּשָׂר אַל תְּגַל לִבֶּךָ, וְאַל תַּדִּיחַ מֵעָלֶיךָ הַטּוֹבָה.
בן סירא ח
את החברה האנושית אפשר לראות בשני אופנים מנוגדים. כעיקרון מוסרי יש לראות את כל בני-אנוש כשווים. הלידה והמוות ממחישים לנו עד כמה שווים בני האדם. גם עיתות מצוקה גדולות, כמו מלחמות או אסונות טבע מזמנים לנו את המבט הזה על בני האדם, שכולם פגיעים במידה שווה. מאידך, בני האדם רחוקים מלהיות שווים איש לרעהו במציאות החיים החברתיים בזמנים של שגרה. בן סירא מציע לנו להכיר במציאות זו ולדעת את מקומנו בה.
יש אנשים שכוחם רב משלנו. הם עתירי רכוש או בעלי סמכות, ויש ביניהם כאלה, המנצלים את כוחם להרע לזולתם. מאלה יש להיזהר. דע עם מי אתה בוחר לריב. אם מדובר באדם החזק ממך, אתה עלול להיפגע קשות. גם אם אתה צודק בריבך, אתה בסכנה. אם יש לבעל ריבך הון, הוא עלול לקנות את אובדנך בכסף. בכסף, ועוד יותר בזהב, ניתן לקנות אפילו אנשים ישרים. קח זאת בחשבון. עובדה מעציבה זו נוכחת בחיינו גם היום, כאשר פושעים אמידים יכולים להגן על עצמם בבית הדין באמצעות עורכי דין יקרים, וכך לעוות את הדין לטובתם.
יש אנשים שסכנתם מצויה בלשונם. דיבורם מושחז ואכזרי, והם יודעים לגרום נזק גדול בדבריהם. כניסה למאבק מולם היא בבחינת הוספת עצים למדורה. יש אנשים, שבימינו מומלץ 'לא להיכנס לפה שלהם'. גם עם אווילים כדאי לא להסתבך. דווקא בגלל טיפשותם הם בלתי צפויים, ומהנזקים שהם עלולים לחולל במעשיהם גם אתה יכול להיפגע.
ואם חשבנו, שרק מֵחֲזָקִים מאיתנו עלינו להיזהר, הרי שבן סירא מוסיף לרשימה גם את האזהרה לא לפגוע באנשים חלשים מאיתנו. בראש ובראשונה – אנשים שחטאו ושבו מעוונותיהם. לאלה קל ללעוג. לאלה קל להזכיר את חטאיהם, עליהם כבר כיפרו. מעבר לכך, שזו עבירה מוסרית, חשוב שנזכור שהגלגל מסתובב, וכי אנו עלולים להגיע למקומם, ויהיה מי שיזכור את מה שעשינו, כשהרגשנו עצמנו חזקים ובטוחים.
כל אחד מאיתנו, שיתמזל מזלו ויזכה בחיים ארוכים, יגיע לימי זקנה, בהם ימצא עצמו חלש ופגיע הרבה יותר, אפילו בחברה, המכבדת את חכמת הזקן. אמת, אין קשר ישיר בין יחסינו לזקנים בזמן שאנו צעירים לבין היחס שנקבל אנו מצעירים בעת שנזקין אנו, אבל עצם המודעות לכך, שגם אנו נגיע לאותה תקופה קשה, עשויה למתן את היחס האדיש או האכזרי כלפי אנשים, שבסך הכל נולדו כמה עשרות שנים לפנינו.
אחת הדרכים להגביר את המודעות הזאת ולפתח את הזהירות בהתנהגותנו היא לשבת בחברת חכמים (וכאן מדובר, ככל הנראה, בזקנים, שצברו חוכמה בימי חייהם), להאזין וללמוד לקח. כיום מפתה מאד להגיע למסקנה, שניסיון חייהם של הזקנים כבר אינו רלוונטי לחיים, שעברו כל כך הרבה שינויים בעשרות השנים האחרונות. יש בזה מן האמת, ואכן, ישנם זקנים, המתקשים מאד לתפקד בעולם המודרני, ואילו הנוסטלגיה שלהם היא לדברים שאבד עליהם הכלח; אך ישנם גם אנשים, שניסיון חייהם יקר מפז, והנה דוגמה אחת מני רבות לניסיון עבר, שיש בו ערך רב. זקנים, שעברו תקופות קשות של מלחמה ועוני קשה במיוחד, רעב ומחלות, זיכרונותיהם מְאַלְּפִים ורבי ערך עבורנו, החיים בסביבה מפנקת הרבה יותר, ואנו, המתקשים להתמודד עם קשיים (תקופת הקורונה המחישה זאת) יכולים לקבל השראה מהדור הוותיק בעניין זה.
אם בקרבתך חי ופועל איש חזק ומרושע, זה די מפתה להסתופף בצלו, לחבור אליו, כדי להימנע מפגיעתו. אך אין מסוכן מזה, שכן הרשע גם לוקח סיכונים גדולים, וכשהוא יצטרך להגן על עצמו, אתה תהיה הדבר האחרון עליו הוא יחשוב.
ובכלל, לעשות עסקים עם מי שחזק ממך, זה עניין מסובך, שיכול לסבך אותך. לדוגמה – להלוות למי שחזק ממך. כשהוא ייקלע לצרה גדולה, שכח מהסיכוי לקבל את כספך בחזרה. את זאת למדו יהודים באירופה על בשרם בדרך הקשה, כשעסקו לפרנסתם בהלוואת כספים, הלוו לאצילים נוצרים כספים רבים, וכשאלה שקעו בחובות בלתי ניתנים לכיסוי, הם עודדו טפילת עלילות דם על היהודים, גירשו ואף רצחו אותם, והשתלטו על רכושם תוך מחיקת כל חובותיהם.
מערכת המשפט היא מערכת סמכותית אדירת כוח. גם אם אתה צודק, הבא בחשבון, שהשופט יכול לחרוץ את הדין לרעתך, ולפעמים יש מי שישפיע על השופט לעשות זאת. מכאן עליך לנקוט משנה זהירות בבחירתך להביא את עניינך למשפט.
ובכלל, היזהר מחזקים, מעשירים, מאכזריים ומטיפשים, ועוד יותר – מאנשים שהם גם זה וגם זה... גם אם לרגע נדמה לך, שאתה יכול להפיק רווח או ביטחון אישי משהייה בחברתם, הבא בחשבון שזה מצב נזיל מאד.
והמלצה אחרונה – היזהר מגילוי סודות שלך בפני טיפש, העלול לגלות בטיפשותו את סודך לרבים, או בפני זר, שאינך יודע מה הוא עלול לעשות בידע שקיבל ממך זה עתה.
או כמו שאמר הרב סנדרסון: "הו, דון קישוט, אל תהיה כל כך תמים, בעולם, ילד, אין מקום לסתם חולמים".