לָמָּה נִבְרְאוּ עִטּוּשִׁים? אִלּוּלֵי עִטּוּשִׁים הָיָה אָדָם נִתְרָז בִּבְגָדָיו, וּכְשֶׁיֵּדַע אָדָם שֶׁעִטּוּשִׁים בָּאִים עָלָיו, יֵלֵךְ וְיַעֲשֶׂה צְרָכָיו, שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי בּוּשָׁה, וְיֵשֵׁב בִּבְגָדָיו מְטֻנָּפִים.
אלפא ביתא דבן סירא ב'
תופעת העיטוש עוררה תמיהה אצל אנשים רבים, שלא ידעו להסביר את פשרה או את תפקידה. אלפא ביתא דבן סירא מביא הסבר גאוני, המבוסס על ההנחה, שאקט גופני זה נועד לשרת צרכים חברתיים.
הרב עדין שטיינזלץ, בפירושו לבבלי סוטה, מסביר את המילה המוזרה הזאת 'נתרז'.
בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם - עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן, וּבָאוּ לְהַר גְּרִזִים וּלְהַר עֵיבָל יָתֵר מִשִּׁשִּׁים מִיל, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם, וְכָל הָעוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם מִיַּד נִתְרָז...
אומר שטיינזלץ: 'נִתְרָז' - לוקה בשלשול. משמע – בין הניסים שנעשו לישראל באותו יום של הכניסה לארץ כנען היה התקף שלשול נוראי, שפקד את כל עממי כנען בראותם את בני ישראל.
מצוידים בפירוש זה נשוב אל המדרש הקצר שלפנינו. למדרש זה יש הסבר פונקציונלי לתופעת האפצ'י. ברגע שחש האדם שעיטוש הולך לתקוף אותו, ירוץ אל בית הכבוד, ויעשה את צרכיו, שכן העיטוש מרפה את השרירים בכל הגוף, כולל את הסוגרים התחתונים. אם כן, לא העיטוש עצמו משרת את האדם, אלא התחושה ש'הנה זה בא'...
אם כן – היו רגישים לבואם הקרב של עיטושים, ותימנעו מפאדיחות!
(אגב, אם כבר רציתם לדעת – לשמה של מאמא תרזה אין קשר לעניין.)