"וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם" (מְלָכִים א' ה'). מַהוּ חָכְמַת בְּנֵי קֶדֶם? אֶלָּא שֶׁכָּל בְּנֵי קֶדֶם בְּקִיאִים בְּמַזַּל וַחֲכָמִים בְּכָל דֵּעָה בְּאִיסְטְרוֹגִילָא. בֹּא וּרְאֵה מָה הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, שֶׁנִּצְּחָה דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ (את) חָכְמָתָם שֶׁל בְּנֵי קֶדֶם ... "וּמִכָּל חָכְמַת מִצְרַיִם". מָה חָכְמָה נִמְצָא בְּמִצְרַיִם? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה עָסוּק, וּבָנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שָׁלַח אֵצֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְאָמַר לוֹ: שְׁלַח לִי אֻמָּנִים חָרָשִׁים וּבַנָּאִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ! מֶה עָשָׂה פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם? כֵּיוָן שֶׁקִּבֵּל כְּתָבָיו, שָׁלַח וְקָרָא לְכָל חַרְטֻמָּיו וּמְכַשְּׁפָיו, וְאָמַר לָהֶם: רְאוּ לִי בַּכְּשָׁפִים מִי עָתִיד לָמוּת בְּשָׁנָה זוֹ מִן הָאֻמָּנִים הָאֵלּוּ, וַאֲנִי בָּא עָלָיו בְּתַרְעֹמֶת, וְאוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי דְּמֵיהֶם מִן הָאֻמָּנִים שֶׁהָרַגְתָּ! מִיָּד הֵבִיאוּ לְפָנָיו בְּנֵי אָדָם, שֶׁהָיוּ לָהֶם לָמוּת בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. עָמַד פַּרְעֹה וְשִׁלְּחָם לִשְׁלֹמֹה. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ אֵצֶל שְׁלֹמֹה, נִסְתַּכֵּל בָּהֶם, וְרָאָה אוֹתָם, שֶׁהֵן עֲתִידִים לָמוּת, וְהוּא עוֹמֵד וּמַחֲזִירָם לוֹ, וְכוֹתֵב לוֹ בְּיָדָם: אִם לְתַכְרִיכִין הָיִיתָ צָרִיךְ, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְךָ. הֲרֵי תַּכְרִיכִים וַאֲרוֹנוֹת. לֵךְ, קְבֹר אֶת מַתִּיךְ! נָתַן לָהֶם תַּכְרִיכִים, וְשִׁלְּחָם. הֲוֵי "מִכָּל חָכְמַת מִצְרַיִם".
עפ"י פסיקתא רבתי
שיבושים של מילים משפות זרות מצויים לרוב בספרות התלמודית. 'אִיסְטְרוֹגִילָא' היא, כמובן, אסטרולוגיה, אותה אומנות של צפייה בכוכבים לשם ידיעת העתיד לקרות. האסטרולוגיה שגשגה בעולם העתיק בעיקר במסופוטמיה, ארצם של 'בני קדם', אנשי המזרח. מתרבות קדומה זו לא שרד הרבה, אחרי שהוחלפה באסטרונומיה, השייכת כבר לתחומי המדע היותר מודרני. אחת המילים, ששרדה בלשוננו מתרבות זו, אם כי שינתה את משמעותה במידה רבה, היא המילה 'מזל'. אם פעם המזל היה קונסטלציה של כוכבים (כמו בגלגל המזלות), הרי שכיום אנו מדברים על מזל טוב או מזל רע כעל התרחשות בלתי נשלטת על ידי האדם, המיטיבה עמו או פוגעת בו.
על פי חז"ל, חכמתו של שלמה היתה רבה מזו של בני קדם ושל חכמי מצרים, והם סבורים כי מדובר בידע אסטרולוגי, שבו שלט גם שלמה המלך.
מצרים היתה מעצמה של תרבות וידע קדומים מפותחים מאד. הידע הרלוונטי לענייננו, הידע האסטרולוגי, מיוחס לחרטומי מצרים, הנזכרים בספר שמות כבעלי יכולות מאגיות גדולות. מאידך, כך מספר לנו התנ"ך, היו לשלמה קשרים מסועפים עם ממלכת מצרים – קשרי מסחר, קשרי חיתון וקשרי תרבות. על חכמתו של שלמה, שגברה גם על חכמת מצרים, מבוסס הסיפור החביב שלפנינו.
שלמה מבקש מפרעה מלך מצרים סיוע במיזם האדיר שלו, בניית בית המקדש בירושלים. זה כבר לא אותו פרעה הרשע של יציאת מצרים, אבל הדימוי המרושע דבק בפרעונים נוספים במדרשי חז"ל, כאילו ירשו מלכי מצרים לא רק את שמם 'פרעה' מאבותיהם, אלא גם כמה תכונות גנטיות כמו רשעות. שלמה בוודאי מתכוון לשלם בכסף טוב על העזרה שישלח לו פרעה, אך המלך המצרי אינו מחמיץ הזדמנות לעקוץ את מלך ירושלים. הוא פונה לחרטומיו ומטיל עליהם משימה אסטרולוגית – לצפות מיהם האנשים המועדים למות באותה שנה. תכנית העוקץ פשוטה: פרעה ישלח את האנשים האלה לירושלים כמומחים לבנייה של מקדשים, הם ימותו תוך זמן קצר, ופרעה, שיאשים את שלמה במותם, יתבע פיצוי אסטרונומי (או שמא יש לומר אסטרולוגי?) ויפיק רווח כפול – הם ייקברו בארץ ישראל על חשבון המעסיק, והפיצויים יישלחו למצרים...
אלא שחכמת שלמה בצפיית עתידות לא נופלת מזו של חרטומי מצרים, והוא מבחין מיד במראה האנשים את עתידם העגום, את מותם שיבוא עליהם תוך זמן קצר. כאן מתעלה שלמה לגבהים של ציניות, או של פיקחות דיפלומטית, והוא מחזיר את האנשים המסכנים מיד אל פרעה, כשתכריכים וארונות מלווים אותם. 'אם חסרים לך תכריכים' – אומר שלמה לפרעה – 'הנה לך. אנשים אלה חשובים כמתים, ויכול אתה לקבור אותם בקרוב מאד בעזרת הציוד ששלחתי אליך'.
ובין השיטין מבצבץ מידע נוסף, הרלוונטי מאז ועד היום, לצערנו, בתחום מיזמי בנייה מפוארים – פועלי הבנייה הרבים, המקפחים חייהם במהלך העבודה, ואדישותם של השלטונות לתופעה זו. יעידו על האקטואליות של הבעיה מאות הפועלים ממזרח אסיה שנהרגו במהלך מיזם הבנייה האדיר של מדינת קטאר לקראת משחקי המונדיאל שם בקיץ הקרוב. ותאונות קטלניות של פועלי בנייה אינן מתרחשות רק במפעלי בנייה של מקדשים או של אצטדיוני (עוד מילה מהשפה היוונית - stadium) כדורגל, אלא גם בשכונות מגורים עירוניות בארץ הקודש בימינו.