"וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַתִּצְפְּנוֹ" (יְהוֹשֻׁעַ ב, ד). נָטְלָה אוֹתָן לְהַטְמִינָם. אָמַר לָהּ פִּנְחָס: אֲנִי כֹּהֵן, וְהַכֹּהֲנִים דּוֹמִין לְמַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת, וְגוֹ', מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא", וְהַמַּלְאָךְ, מְבַקֵּשׁ – נִרְאֶה, מְבַקֵּשׁ - אֵינוֹ נִרְאֶה. וְלֹא הִטְמִינָה, כִּי אִם לְכָלֵב.
ילקוט שמעוני
אנו נמצאים עם שני המרגלים בתוככי העיר יריחו. רחב מסתירה אותם על הגג ("בין פשתי העץ" – נאמר, ועל זה בפעם אחרת) כדי שלא ייתפסו על ידי שומרי העיר. מדוע כתוב שם 'וַתִּצְפְּנוֹ', ולא 'וַתִּצְפְּנֵם'? הלא שניים היו! על כך יש למדרש הסבר חביב, המעשיר את הסיפור המקראי הקצר, ומוסיף לו כמה פרטים עסיסיים.
'וַתִּצְפְּנוֹ' – משום שרחב הצפינה, הסתירה, רק אחד מהשניים. השני לא היה זקוק לחסדיה. ומדוע לא היה זקוק לעזרתה של רחב? משום שאותו מרגל היה פנחס, אותו בן למשפחת כוהנים, שכבר עשה לו שֵׁם במדבר במעשה הקנאות האכזרי שלו. ולכוהנים יש תכונה מופלאה, שהם דומים למלאכים. הכיצד? פסוק מספר מלאכי אומר זאת:
"כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ יְהוָה צְבָאוֹת הוּא". (מלאכי ב' ז').
המילה 'מלאך' יש לה כמה משמעויות בטקסטים המקראיים, וכאן, במלאכי, מדובר, ללא ספק, במשמעות 'שליח'. הכוהן הוא שליח ה' צבאות. אבל זה לא מפריע לחז"ל לבחור לצרכיהם במשמעות האחרת, זו של מלאכי שמים, אלה המעופפים במרומים ומעל הארץ אחרי מסדר קבלת הכנפיים. ומלאכי שמים אלה יודעים גם להיות רואים ואינם נראים. איך אנו יודעים זאת? עובדה – לא רואים אותם מסביבנו!
וכעת נחבר כמה 'עובדות' אגדיות למארג אחד: אותם שני מרגלים לא היו אנשים אלמונים, כי אם פנחס הכוהן וכלב בן יפונה, שמעלליו בכיבוש הארץ עוד יסופרו בספר יהושע. פנחס, שהיה כוהן, ועל כן ניחן בתכונות מלאך ה', ידע להפוך ללא-נראה, כלשון המדרש: 'וְהַמַּלְאָךְ, מְבַקֵּשׁ – נִרְאֶה, מְבַקֵּשׁ - אֵינוֹ נִרְאֶה'. על כן אמר פנחס לרחב: לא, תודה! איני זקוק לכך שתצפיני אותי! על כן כתוב שם, בספר יהושע: 'וַתִּצְפְּנוֹ'. רחב הצפינה רק את כלב בן יפונה.
לא נקשה עליהם, על חז"ל, בשאלה: ואם כך היה הדבר, מדוע מסופר מאוחר יותר, שרחב שלשלה את שני המרגלים מחלון ביתה שבחומת יריחו החוצה, אל החופש? לפחות פנחס יכול היה לוותר על המבצע האקרובטי המסוכן הזה, ולצאת אַנְגָזֶ'ה דרך שער העיר, כשהוא לא נראה על ידי שומרי העיר...