"וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים", מְלַמֵּד שֶׁהֵם מְעַכְּבִים זֶה אֶת זֶה. "לִפְנֵי ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", מַעֲמִידוֹ בְּשַׁעֲרֵי נִיקָנוֹר, אֲחוֹרֵיהֶם לַמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.
ספרא, אחרי מות פרשה ב
שני השעירים שייכים, כמובן, לטקס ביום הכיפורים. על פי ספרא, הוצבו השעירים, לפני שילוח האחד אל המדבר והקרבת השני, לפני שערי ניקנור. נניח לשעירים לפי שעה (עוד נחזור אליהם) ונתהה על השם 'ניקנור', ומה הוא מזכיר לנו.
ניקנור היה אחד ממצביאי היוונים, שניגפו בפני צבאו של יהודה המכבי. מדרש אחר (והוא מופיע גם באתר זה בשם 'זכר לניקנור') מספר, כי אחרי הריגתו של ניקנור, נתלתה גופתו לפני השער, שמאוחר יותר נקרא על שם הארוע המזעזע הזה – 'שער ניקנור'.
אבל מסתבר שמדרש אחר קושר את שערי ניקנור לסיפור אחר על ניקנור אחר.
נִיקָנוֹר נַעֲשׂוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו. שָׁנוּ חֲכָמִים: מָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לְדַלְתוֹתָיו? אָמְרוּ: כְּשֶׁהָלַךְ נִיקָנוֹר לְהָבִיא דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת עֲבוּר שַׁעַר הַמִּזְרָח מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת בְּאֻמָּנֶיהָ, בַּחֲזִירָתוֹ בָּאֳנִיָּה עָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם לְטַבְּעוֹ, נָטְלוּ נוֹסְעֵי הַסְּפִינָה אַחַת מִן הַדְּלָתוֹת, שֶׁהָיוּ כְּבֵדוֹת בְּיוֹתֵר, וְחָשְׁבוּ שֶׁבְּשֶׁל כָּבְדָּהּ הָרַב תִּטְבַּע הַסְּפִינָה, וֶהֱטִילוּהָ לַיָּם כְּדֵי לְהִנָּצֵל, וַעֲדַיִן לֹא נַח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. בִּקְּשׁוּ לְהַטִּיל אֶת חֲבֶרְתָּהּ. עָמַד הוּא, חִבְּקָה וְנִכְרַךְ בָּהּ, וְאָמַר לָהֶם: הֲטִילוּנִי עִמָּהּ! מִיַּד נַח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ, וְהִמְשִׁיכוֹ לִנְסֹעַ עִם דֶּלֶת אַחַת, וְהָיָה מִצְטַעֵר כָּל הַדֶּרֶךְ עַל חֲבֶרְתָּהּ, שֶׁהִנִּיחַ לִזְרֹק. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִנְמֵלָהּ שֶׁל עַכּוֹ, שֶׁבּוֹ יָרְדוּ, הָיְתָה הַדֶּלֶת מְבַצְבֶּצֶת וְיוֹצְאָהּ מִתַּחַת דָּפְנֵי הַסְּפִינָה, אַף עַל פִּי שֶׁשֶּׁל נְחֹשֶׁת הָיְתָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּרִיָּה שֶׁבַּיָּם בְּלָעָתָהּ, וֶהֱקִיאָתָהּ לַיַּבָּשָׁה.
בבלי, יומא עפ"י שטיינזלץ
אותו ניקנור נסע לאלכסנדריה, והביא משם דלתות נחושת מפוארות עבור המקדש בירושלים. אותו ניקנור היה כל כך מסור למשימתו, שהיה מוכן להקריב את נפשו עבור הדלתות. נס נעשה לו, והדלת שכבר הושלכה לים בשל הסערה שאיימה להטביע את הספינה צפה ועלתה, למרות משקלה הרב, והופיעה מעל פני המים בנמל עכו. על שמו של אותו ניקנור נקראו הדלתות, ולא על שם המצביא היווני, אויב המכבים.
הבטחתי לשוב אל השעירים. מישהו חכם וערני הסב את תשומת לב הקוראים לדמיון בין ה'שעירים' ל'שערים', ולדמיון בין שליחת השעיר לעזאזל לבין השלכת הדלת אל הים. האם צף כאן ועולה, כמו הדלת הכבדה, גם סיפורו של יונה, המושלך אל הים כדי להרגיעו מזעפו?
"וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים", מְלַמֵּד שֶׁהֵם מְעַכְּבִים זֶה אֶת זֶה. "לִפְנֵי ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", מַעֲמִידוֹ בְּשַׁעֲרֵי נִיקָנוֹר, אֲחוֹרֵיהֶם לַמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.
כיצד נוצרו הסיפורים על שני הניקנורים, על שערי המקדש ועל שליחת השעיר לעזאזל ביום הכיפורים? איזה סיפור קדם לאחרים. כיצד נשתלבו הסיפורים זה בזה? לאלוהי השעירים והדלתות פתרונים...