אֵיךְ מְטַפְּלִים בְּבִרְיוֹנִים

אֵיךְ מְטַפְּלִים בְּבִרְיוֹנִים

אוֹתָם בִּרְיוֹנִים, שֶׁהָיוּ בִּשְׁכֵנוּתוֹ שֶׁל ר' מֵאִיר, וְהָיוּ מְצַעֲרִים אוֹתוֹ הַרְבֵּה, הָיָה מְבַקֵּשׁ ר' מֵאִיר רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, שֶׁיָּמוּתוּ. אָמְרָה לוֹ לְר' מֵאִיר בְּרוּרְיָה אִשְׁתּוֹ: מַה דַּעְתְּךָ, עַל מָה סוֹמֵךְ אַתָּה בִּתְפִלָּה זוֹ, שֶׁיָּמוּתוּ הַבִּרְיוֹנִים? — מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ" (תְּהִלִּים קד, לה)? וְסָבוּר אַתָּה כִּי טוֹב לְעוֹלָם בְּכִלְיוֹן הָרְשָׁעִים. וְאוּלָם הַאִם נֶאֱמַר "יִתַּמּוּ חוֹטְאִים"? וַהֲלֹא "יִתַּמּוּ חֲטָאִים" נֶאֱמַר, וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל לְכִלְיוֹנָהּ שֶׁל הָרִשְׁעוּת וְלֹא שֶׁל הָרָשָׁע. וְעוֹד, רֵד, הַמְשֵׁךְ לְסוֹפוֹ שֶׁל הַפָּסוּק, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם "וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם", כֵּיוָן שֶׁ"יִתַּמּוּ חֲטָאִים", מִכָּאן וָהָלְאָה, כֵּיצַד אֶפְשָׁר יְהֵא שֶׁ"רְשָׁעִים עוֹד אֵינָם", כְּלוֹמַר, שֶׁאֵינָם עוֹד רְשָׁעִים? אֶלָּא בַּקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וּמִמֵּילָא יִתְקַיֵּם "וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם". רָאָה ר' מֵאִיר צִדְקַת דִּבְרֵי בְּרוּרְיָה וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.

בַּבְלִי בְּרָכוֹת

נתחיל באמירה קצת פרובוקטיבית. ספר תהלים מלא בתפילות המייחלות לכליונם של הרשעים, כל כך מלא בתפילות אלה, שאנו תמהים כמה אנרגיה נפשית נותרה בו, במתפלל, להודיה לאל ולהתפעמות מיפי הבריאה.

ברוריה אינה מהססת ללכת נגד הזרם הזה של מזמורי תהלים, והיא מרשה לעצמה לבצע תרגיל לשוני מעניין, באמצעותו היא דורשת את הפסוק "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ" בדרך המתאימה לעולמה הרוחני.

המילה 'חטאים' יכולה להתפרש בשתי משמעויות: 'חַטָּאִים', כלומר אנשים חוטאים, ולעומת זאת 'חֲטָאִים' – צורת הרבים של 'חֵטְא'. ר' מאיר הולך עם הפשט, כלומר עם רוח מזמורי תהלים, החוזרים ומבקשים מאלוהים למצוא פתרון סופי לאנשים החוטאים ולכלות אותם עד גמר. ברוריה, המכירה בפוטנציאל הגלום בתפילתו של בעלה, כלומר ביכולת ההשפעה שלו באמצעות תפילה, מצביעה על אפשרות הפירוש האחרת, והיא מציעה לו להתפלל לכך שהחטאים של אותם בריונים שכונתיים יימחו וייעלמו, וזאת על ידי השפעה על רוחם של אותם שכנים רעים, שיחזרו בתשובה, ויפסיקו להציק לר' מאיר (מה הם עשו לו? מסיבות רוק אחרי 11:00 בלילה? שפכו את האשפה שלהם ליד ביתו? גלגלו צינגלעך מול עיני ילדיו? עישנו בשבת? השתלטו על החנייה הפרטית שלו?).

לברוריה יש אמונה אחרת בבני אדם. בעיניה אין זהות בלתי ניתנת לניתוק בין אנשים לבין מעשיהם. בכל אדם יש סיכוי לשנות את דרכיו לטובה, וביחוד אם שָׁכֵן יודע תפילה כר' מאיר לוחש כמה מילות תחנון באוזני הקב"ה. הכיוון עליו מצביעה ברוריה מקובל כיום מאד בקרב אנשים המטפלים בעבריינים. בצד אלה, השבים לסורם שוב ושוב, נמצא את ברי המזל, שקיבלו הזדמנות להתנסות באורח חיים שאינו פוגע בזולת, ליהנות מהמשוב על מעשיהם הטובים, ולקבל עידוד להמשיך בדרך הישר. חברה, המקיאה מקרבה את אלה שסרחו, עלולה לחטוף כבומרנג את המשך מעשי העבריינות שלהם, המוּנָעים מרגשות כעס, קיפוח, בדידות חברתית ושנאה עצמית. חברה בעלת אופי חסר חמלה כזה היא גם חממה לצמיחת עבריינים נוספים, שכמה ניסיונות כושלים שלהם מול החברה הביאו אותם לאובדן אמונה בעצמם ולעוינות כלפי כל מי שאינו מתעניין בהם.