"וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ"
מִכָּאן אָמְרוּ:
הַלֵּב רוֹאֶה. הַלֵּב שׁוֹמֵעַ. הַלֵּב מְדַבֵּר. הַלֵּב יוֹדֵעַ. הַלֵּב עוֹמֵד. הַלֵּב נוֹפֵל. הַלֵּב מְהַלֵּךְ. הַלֵּב צוֹעֵק. הַלֵּב שָׂמֵחַ. הַלֵּב מִתְנַחֵם.
הַלֵּב רוֹאֶה, וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה.
הַלֵּב שׁוֹמֵעַ, וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ.
הַלֵּב מְדַבֵּר, וְדִבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי.
הַלֵּב יוֹדֵעַ, לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ.
הַלֵּב עוֹמֵד, הֲיַעֲמֹד לִבְּךָ.
הַלֵּב נוֹפֵל, אַל יִפֹּל לֵב אָדָם עָלָיו.
הַלֵּב מְהַלֵּךְ, וְיֹאמַר לֹא לִבִּי הָלַךְ.
הַלֵּב שָׂמֵחַ, לְכֵן שְׂמַח לִבִּי.
הַלֵּב מִתְנַחֵם, דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם.
(ילקוט שמעוני)
במלכים א' פרק ג' מופיע אלוהים בחלומו של שלמה. אלהים מציע לשלמה לבקש כל מה שלבו חפץ, ושלמה מבקש בקשה מיוחדת:
בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ. וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה: אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ, וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַתִּתֶּן לוֹ בֵן, יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה. וְעַתָּה, יְהוָה אֱלֹהָי, אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי, וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן, לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא. וְעַבְדְּךָ בְּתוֹךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ, עַם רָב אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה, וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ, לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע, כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה?
מה ששלמה מבקש הוא 'לב שומע' – צרוף מילים לא ממש ברור. המשך הפסוק מבהיר מהו לב שומע עבור שלמה, ואנו ננסה לנסח זאת במילים שלנו: לב רגיש, השומע את הבאים להישפט אצלו, ואשר מבין לליבם שלהם. ללא רגישות זאת קשה לו, לשופט, להבחין בין טוב ורע.
חז"ל מנצלים הזדמנות זו לעיסוק בלשני במגוון של צרופי מילים, הקשורים במילה 'לב'. כדרכם – הם מציגים את המקור המקראי לכל אחד מצרופי המילים האלה.
הַלֵּב רוֹאֶה –המקור בקהלת ד': וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת.
הַלֵּב שׁוֹמֵעַ - המקור בפרקנו, פרק ג' במלכים א'.
הַלֵּב מְדַבֵּר - המקור בקהלת א': דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹר: אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי, וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי עַל יְרוּשָׁלִָם, וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת.
הַלֵּב יוֹדֵעַ - המקור במשלי י"ד: לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ, וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר.
הַלֵּב עוֹמֵד - המקור ביחזקאל כ"ב: הֲיַעֲמֹד לִבֵּךְ, אִם תֶּחֱזַקְנָה יָדַיִךְ לַיָּמִים אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אוֹתָךְ. אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי.
הַלֵּב נוֹפֵל - המקור בשמואל א' י"ז: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל: אַל יִפֹּל לֵב אָדָם עָלָיו. עַבְדְּךָ יֵלֵךְ וְנִלְחַם עִם הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה.
הַלֵּב מְהַלֵּךְ - המקור במלכים ב' ה': וַיֹּאמֶר אֵלָיו: לֹא לִבִּי הָלַךְ, כַּאֲשֶׁר הָפַךְ אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ. הַעֵת לָקַחַת אֶת הַכֶּסֶף? וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת.(נזיפת אלישע בעבדו גיחזי אחרי שלקח מתנות מנעמן שר צבא ארם)
הַלֵּב שָׂמֵחַ - המקור בתהלים ט"ז: לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי; אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
הַלֵּב מִתְנַחֵם - המקור בישעיהו מ': דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ, כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ, כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ.
חקירות דומות נערכו על צירופים דומים, כמו אלה המשתמשים במילה 'עין' או 'יד'. הלב, אשר את פעימותיו חשים הכל בהניחם יד על בית החזה, הפך, ברבות הימים, לאיבר המסמל יותר מכל את הרגש, למרות שבתנ"ך הוא גם מקום התבונה והדעת. בדורות האחרונים, בעקבות התפתחות המדע, איבד הלב כל קשר לרגש או למחשבה, והפך למשאבת דם, החיונית לחייו של בן האנוש, אך לא לעולמו הרוחני.
שלמה, שביקש וקיבל 'לב שומע', זכה להפעילו מיד לאחר קבלתו, במשפט שלמה המפורסם, משפט בו הפגין גם רגישות וגם תבונה.