אָמַר רַבִּי לֵוִי: אֲרוּרִים הֵם הָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם מִתְעַסְּקִים בְּעֵצָה רָעָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם יוֹעֵץ לְפִי דַּרְכּוֹ, וְאוֹמֵר: עֲצָתִי טוֹבָה מֵעֲצָתְךָ. עֵשָׂו אָמַר: שׁוֹטֶה הָיָה קַיִן, שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו בְּחַיֵּי אָבִיו, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאָבִיו פָּרֶה וְרָבֶה. אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כָּךְ, אֶלָּא (בראשית כז, מא) (אומר): "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי". פַּרְעֹה אָמַר: שׁוֹטֶה הָיָה עֵשָׂו, וְכִי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁאָחִיו פָּרֶה וְרָבֶה בְּחַיֵּי אָבִיו, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כָּךְ, אֶלָּא כָּל עוֹד קְטַנִּים הֵם תַּחַת כְּרֵסֵי אִמּוֹתֵיהֶן אֲנִי מְחַנֵּק אוֹתָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות א, כב): "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ". הָמָן אָמַר: פַּרְעֹה שׁוֹטֶה הָיָה, שֶׁאָמַר: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ". וְכִי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַבָּנוֹת נִשָֹּׂאוֹת פָּרוֹת וְרָבוֹת? אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כָּךְ, אֶלָּא "לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד" וגו'. וְאַף גּוֹג וּמָגוֹג, לֶעָתִיד לָבוֹא, עָתִיד לוֹמַר: שׁוֹטִים הָיוּ רִאשׁוֹנִים, שֶׁהָיוּ מִתְעַסְּקִין בְּעֵצוֹת עִם מַלְכֵיהֶם עַל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פַּטְרוֹן בַּשָּׁמַיִם. אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא הֲרֵינִי מִזְדַּוֵּג עִם פַּטְרוֹנָן תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מִזְדַּוֵּג לָהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ב, ב): "יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים, נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָשָׁע, לִי אַתָּה בָּא לְהִזְדַּוֵּג? כַּמָּה גְדוּדִים יֵשׁ לְפָנַי? כַּמָּה בְּרָקִים כַּמָּה רְעָמִים...
אסתר רבה
על פי רבי לוי יש מאבק בין הרשעים על הבכורה. בכל פרק חדש מתקיימת הדחה, כאשר הרשע החדש מתעלה על קודמיו ומוכיח רשעות כפולה ומכופלת. וכמו בחד-גדיא, בסוף הסיפור מגיע הקדוש ברוך הוא ומראה לרשעים האלה למי יש גדול יותר.
ראש וראשון לרשעים – קין, שכמה שלא יימצאו רשעים גדולים ממנו, הוא יהיה תמיד הראשון. עשיו, הזוכה לתשומת לב רבה מצד חז"ל, ובשמו הם מכנים גם את הרשעים של דורם – הרומאים, לועג לטפשותו של קין, שלא הביא בחשבון, שאדם יכול להמשיך וללדת צאצאים, וכך באמת קורה, ואדם מוליד את שת, ועל פי חז"ל – עוד כמה בנים ובנות, שיזדווגו זה עם זו ויולידו את הדורות הבאים. אמנם גם קין זוכה להוליד צאצאים, אך שושלתו מסתיימת, על פי המסורת, לאחר שמונה דורות. חז"ל מציגים גם אגדה, המספרת כי אחד מצאצאיו היה אשמדאי מלך השדים.
עשיו, שלמד את הלקח, החליט לחכות עד שימות יצחק, ואז יהרוג את יעקב. בזאת הוא חשב למנוע מלידת אחים נוספים, שיתחרו אתו על הבכורה. לבסוף שרד יעקב, ורשעותו המוגברת של עשיו לא באה לידי ביטוי.
פרעה, על פי חז"ל, הכיר את סיפור יעקב ועשיו, והחליט כי אם רוצים להשמיד מתחרים, יש לעשות זאת עוד בבטן אמם. על כן גזר על כל התינוקות הזכרים של בני ישראל השלכה ליאור. אולי רשע גדול יותר, אבל לא חכם יותר. גם לו היה פרעה מצליח במזימתו, היו בנות ישראל יולדות ילדים עבריים חדשים מאבות נוכריים, ועם ישראל היה מוסיף להתרבות.
אנו מתקדמים על ציר הזמן, ומגיעים לעתיד. גוג ומגוג הם מלכי אחרית הימים, ורשעתם כל כך גדולה, שהם עתידים לצאת במלחמה נגד האל של העברים. חז"ל מנבאים גם להם כישלון גדול, שכן האל שלנו חזק מכל מלכי הגויים, והוא יכניע גם את הטורבו-רשעים של נבואת יחזקאל.
מה אנו למדים מהמדרש המוזר הזה? א. יכול אתה להיות יותר רשע, אבל להישאר אותו טמבל. ב. התחרות בין רשעי ההיסטוריה תביא לשלב הגמר איזה ארכי-רשע דמיוני מול הקדוש ברוך הוא, אז מדוע לטרוח מלכתחילה?
ונוסיף עוד הערה קטנה על המילה 'לְהִזְדַּוֵּג', שיש לה במקורותינו כמה משמעויות שונות מאד: א. לקיים יחסי זוג, כלומר יחסי מין. ב. לפגוש מישהו, או להצטרף אליו לפעולה משותפת, כמו ב"שלשה מלאכים נִזְדָּוְּגוּ לו" (בראשית רבה). ג. לאתגר יריב לקרב ביניים, כמו במדרש שלנו. לתוהים על השימוש באותה המילה למשמעויות כל כך שונות, אפנה את תשומת ליבכם לשימוש דומה שנהוג בשפת הרחוב הישראלית, וד"ל.