יוֹחָנִי בַת רְטִיבִי – אַלְמָנָה מְכַשֵּׁפָהּ הָיָתָה, וּכְשֶׁמַּגִּיעָה עֵת לֵדָתָהּ שֶׁל אִשָּׁה, הָיְתָה עוֹצֶרֶת רַחְמָהּ בִּכְשָׁפִים, וּלְאַחַר שֶׁמִּצְטַעֶרֶת הַרְבֵּה, הָיְתָה אוֹמֶרֶת: אֵלֵךְ וַאֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים, אֶפְשָׁר תִּשָּׁמַע תְּפִלָּתִי – וְהוֹלֶכֶת וְסוֹתֶרֶת כְּשָׁפֶיהָ, וְהַוָּלָד יוֹצֵא. פַּעַם אַחַת הָיָה לָהּ שְׂכִיר־יוֹם בְּבֵיתָהּ, וְהִיא הָלְכָה לְבֵית הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת, וְשָׁמַע הַשָּׂכִיר קוֹל הַכְּשָׁפִים מְקַשְׁקְשִׁים בַּכְּלִי, כְּשֵׁם שֶׁהַוָּלָד מְקַשְׁקֵשׁ בִּמְעֵי אִמּוֹ, וּבָא וּפָתַח אֶת מְגוּפַת הַכְּלִי. יָצְאוּ הַכְּשָׁפִים, וְנוֹלַד הַוָּלָד – וְיָדְעוּ שֶׁבַּעֲלַת־כְּשָׁפִים הִיא.
רש"י לבבלי סוטה עפ"י ספר האגדה
בחפשנו את המדרש בבבלי סוטה, אנו מוצאים רק איזכור שמה של יוחני בת רטיבי כמי שעוסקת בכישוף תוך שהיא עושה עצמה כמתפללת (מה ההבדל, בעצם?).
קִבּוּל שָׂכָר מֵאַלְמָנָה מָה עִנְיָנוֹ? שֶׁאוֹתָהּ אַלְמָנָה, שֶׁהָיָה בֵּית כְּנֶסֶת בִּשְׁכֵנוּתָהּ, וּבְכָל זֹאת כָּל יוֹם הָיְתָה בָּאָה וּמִתְפַּלֶּלֶת בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל ר' יוֹחָנָן. אָמַר לָהּ ר' יוֹחָנָן: בִּתִּי, הַאִם לֹא קַיָּם בֵּית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁכֵנוּתֵךְ? אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, וְלֹא שְׂכַר פְּסִיעוֹת יֵשׁ לִי, עַל שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם מְרֻחָק? וְאִם כֵּן כֵּיצַד מְכַנִּים בְּתוּלָה צַלְיָנִית מְבַלַּת עוֹלָם?
וּמַסְבִּירִים: כִּי כַּאֲשֶׁר אָמַר בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁהִיא מִמְּבַלֵּי עוֹלָם, כַּוָּנָתוֹ לִכְגוֹן יוֹחָנִי בַּת רְטִיבִי, שֶׁהָיְתָה מַרְאֶה אֶת עַצְמָהּ כְּצַדֶּקֶת וּמִתְפַּלֶּלֶת הַרְבֵּה, וּבְעֶצֶם הָיְתָה עוֹסֶקֶת בְּכִשּׁוּף.
בבלי סוטה
רש"י מחזיק באמתחתו אוסף מדרשים, שמקורם אבד לנו. אחד המפורסמים שבהם מראה לנו שהוא היה מיזוגֶן לא קטן – זה הסיפור הנורא על פיתוי ברוריה אשת ר' מאיר. רש"י מספק להסבר הלקוני של הבבלי תוספת מרושעת.
אישה אלמנה צריכה להתפרנס, וחייה אינם קלים. אחת המלאכות, שיכולות להעניק לה ביטחון כלכלי כלשהו היא מלאכת המיילדוּת. נשים המקשות ללדת ישלמו סכום נאה למי שתצליח לחלצן מסיבוכי הלידה המסוכנים כל כך. המדרש מספר לנו על אלמנה שהתפרנסה ממיילדות בדרך מאד לא מכובדת. היא נעזרה בידע שלה בעסקי כשפים – עוד האשמה שנהגו לתלות בנשים דווקא.
האלמנה יוכני בת רטיבי, כך מספר לנו רש"י, לא טמנה ידה בצלחת, ועסקה בכשפים. כדי לעשות לה שם כמי שמסוגלת בתפילתה להציל נשים המקשות בלידתן, היא היתה עושה בכשפיה כך, שהלידה לא היתה מתקדמת, והיולדת נמצאה במצוקה איומה. אז היו קוראים לה, והיא היתה עושה עצמה מתפללת לרפואת היולדת, בעוד שמה שעשתה לאמיתו של דבר היה הסרת הכישוף, שחסם את דרכו של הוולד לצאת אל אוויר העולם.
הכל היה טוב ויפה, ויוכני בת רטיבי עשתה לבטח רווחים נאים על חשבונן של היולדות המסכנות, עד שבדרך מקרה נתגלה מעשה הרמייה שלה. היא הזמינה אדם לעבוד בביתה כשכיר יום, ודווקא באותו היום נקראה היא לבוא ולהתפלל לשלום יולדת אחת. את הכלי בו רקחה את הכישוף היא השאירה בבית, ובעוד היא מבקרת אצל היולדת, אותו שכיר-יום גילה את הכלי המסתורי.
כבר העליתי את השאלה מה ההבדל בין תפילה לגיטימית לכישוף של יוכני האלמנה. קל להבחין בהבדל. אותה מכשפה, היא שגרמה לה, ליולדת, שלידתה תסתבך, ובזאת העמידה אותה בסכנת חיים. לו לא היתה גורמת לכך, היולדת היתה מסתדרת ללא עזרתן של תפילות 'מקצועיות'. בנוסף לחטא הגדול של העמדת היולדת בסכנה, הוסיפה יוכני חטא על פשע בקבלה שכר על שהסירה את הסיבוך, אותו יצרה היא בעצמה.