חסיד היה באומות העולם, ואיוב שמו, ולא בא לעולם אלא כדי לקבל שכרו. הביא הקדוש ברוך הוא עליו יסורין — התחיל מחרף ומגדף, כפל לו הקדוש ברוך הוא שכרו בעולם הזה, כדי לטרדו מן העולם הבא, הרי שגוי היה!
מחלוקת תנאים היא האם היה איוב מישראל, שכן שנינו בברייתא בענין זמנו של איוב - ר' אלעזר אומר: איוב בימי שפוט השופטים היה, שנאמר: "הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם, וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ?" (איוב כז, יב). איזה דור שכולו הבל? הוי אומר: זה דורו של שפוט השופטים, כמבואר להלן שהיו שופטים את שופטיהם.
ר' יהושע בן קרחה אומר: איוב בימי אחשורוש היה, שנאמר: "וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ" (איוב מב, טו). איזהו דור שנתבקשו בו נשים יפות? הוי אומר: זה דורו של אחשורוש (ככתוב באסתר פרק ב). ומקשים: ואמור, שהיה בימי דוד, שנאמר: "וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל" (מלכים א' א, ג)! ומשיבים: שם, בימי דוד, חיפשו בכל גבול ישראל, וכפי שנאמר שם, כאן, בימי אחשורוש, חיפשו בכל הארץ, כפי שנאמר בבנות איוב.
ר' נתן אומר: איוב בימי מלכות שבא היה, שנאמר: " וְתִפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם " (איוב א, טו). וחכמים אומרים: איוב בימי גדולת מלכות כשדים, בזמן נבוכדנצר, היה, שנאמר: "כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים" (איוב א, יז). ויש אומרים: איוב בימי יעקב היה, ואת דינה בת יעקב נשא, ומסבירים: נאמר כאן: "כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי" (איוב ב, י), ונאמר שם, במעשה דינה: "כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל" (בראשית לד, ז). עד כאן דברי הברייתא, ובהכרח כל אותם התנאים סבורים, שאיוב מישראל היה, חוץ מאלה שאמרו שבימי יעקב היה, והרי בוודאי לא היה מבני יעקב.
ומה הראיה שכולם סבורים שהיה מישראל? שאם עולה על דעתך לומר, שמאומות העולם היה, אחרי שמת משה, האם שרתה שכינה על אומות העולם? והרי אמר החכם: בקש משה שלא תשרה שכינה על אומות העולם, ונתן לו הדבר, שנאמר: "וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".
בבא בתרא עפ"י שטיינזלץ
ספר איוב עורר הרבה תהיות. לשונו היא עברית זרה ומוזרה, ויתכן שמקורו של הסיפור בשפה אחרת, ובתרבות אחרת, בכלל. שלוש השאלות השכיחות ביותר בקרב קוראי הספר היו: מתי חי איוב? היכן היא ארץ עוץ? והאם היה איוב יהודי (או עברי)? על שאלות אלה מנסים חז"ל לענות.
בהלכה משמש התואר "חסידי אומות העולם" לגויים מאמינים, המקיימים את שבע מצוות בני נח. מאוחר הרבה יותר שינה ביטוי זה את משמעותו לזו, בה אנו משתמשים כיום. בתחילתו של המדרש מבבא בתרא מכונה איוב בתואר 'חסיד אומות העולם'. וכיצד מנמקים חז"ל קביעה זו? על פי ההיפוך של האמונה בשכר ועונש. אם אלוהים נתן לו, לאיוב, את שכרו עוד בחייו, הרי שרצה למנוע ממנו את שכר צדיקותו בעולם הבא, ומכאן שגוי היה!
המשך המדרש עוסק יותר בשאלה מתי חי איוב. יש חכמים המציבים אותו בדור השופטים, ואחרים – בימי אחשוורוש, בימי ממלכת בבל, ואפילו בדורה של מלכת שבא. הכל על סמך פסוקים מספר איוב, שיש בהם, לכאורה, רמזים לאותן תקופות. הקושי להבין את שפת הספר המוזר הזה, הוא המאפשר לחז"ל לפרשו כראות עיניהם, ואכן, ציטוט פסוקים עמומי-משמעות מספר איוב הוא תחביב מוכר אצל חז"ל, האוהבים לתמוך את רעיונותיהם בציטוטים מהתנ"ך. רוב החכמים האלה, לדעת בבא בתרא, סברו כי איוב דווקא מישראל היה. חריג מעט מהקבוצה הזאת הוא מי שסבר כי איוב חי בתקופת יעקב, וכי נשא לאישה את דינה, בת יעקב. איוב לא היה מבני יעקב, כלומר לא היה מבני ישראל, ועל כן, על פי גרסה זו היה איוב גוי.
ספר איוב מתאר דו-שיח ארוך ומעניין בין איוב לאלוהים, וזו הסיבה, שבבבא בתרא סבורים כי איוב דווקא היה מאנשי שלומנו. הנימוק לא לוגי במיוחד: זמנו של איוב הוא אחרי משה (רגע, מה בנוגע לגרסה המזווגת את איוב עם דינה?); משה ביקש וקיבל מאלוהים, שאחרי מותו לא יהיה לאף גוי אחר דיבור עם האל. לאיוב היה דיאלוג ארוך עם אלוהים, ועל כן איוב חייב להיות 'אוּנְזֶער'...
בחזרה לתחילתו של המדרש. אי אפשר שלא לחייך לתיאור של איוב הקוטער, שלאלוהים נמאס ממנו, וכדי להתפטר מהנודניק הזה הוא, אלוהים, משלם לו כגמולו עוד בחייו, כדי שלא יבוא בדרישות בעולם הבא.