"וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל". יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנּוּ, הָרוֹאֶה אָדָם נָאֶה, כֵּיצַד הוּא מְבָרֵךְ. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָרוֹאֶה בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה לוֹ בְּעוֹלָמוֹ. אֵין לְךָ נָאָה מִן רָחֵל, וּבִשְׁבִיל נוֹיָהּ בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לִשָּׂא אוֹתָהּ, וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ סִבְלוֹנוֹת לִתְּנָם לְרָחֵל, וְלָבָן נוֹתְנָן לְלֵאָה, וְהָיְתָה רָחֵל שׁוֹתֶקֶת.
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה (משנה אבות א, יז). רָחֵל תָּפְשָׂה בִּשְׁתִיקָה, עָמְדָה זַרְעָהּ בִּשְׁתִיקָה, רָאֲתָה סִבְלוֹנוֹתֶיהָ בְּיַד אֲחוֹתָהּ, וְשָׁתְקָה. בִּנְיָמִין בְּנָהּ, הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ מִן הָאֵפוֹד - יָשְׁפֵה, יוֹדֵעַ בִּמְכִירַת יוֹסֵף, וְשׁוֹתֵק. וְזֶהוּ יָשְׁפֵה, יֶשׁ לוֹ פֶּה, וְשׁוֹתֵק. שָׁאוּל בֶּן בְּנָהּ, "וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ" (ש״א י, טז). אֶסְתֵּר, "אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ" (אסתר ב, כ(.
מדרש תנחומא
מה יודעים אנו על רחל מספר בראשית? מעט מדי. אמנם נאמר עליה - "וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת-תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה", אבל זה פחות או יותר הכל. מאוחר הרבה יותר, אחרי שרחל כבר נישאה ליעקב, מספר המקרא על תיסכולה הגדול בשל עקרותה, תיסכול שהפך לתלונה, שהכעיסה מאד את יעקב.
חז"ל מרחיבים ומגוונים את התיאור המקראי. מדרש אחר מספר על הוויתור המודע שעשתה רחל עבור אחותה לאה בליל הכלולות, בזה שנתנה ללאה סימנים שיטעו את יעקב, שיחשוב כי קיבל את רחל. המדרש שלפנינו מהלל את השתיקה של רחל, שראתה את מתנות החיזור (הסבלונות) של יעקב בידי לאה (לבן הוא שמסר אותם לידי הבכורה), ושתקה. האם שתיקה זו מבטאת אדישות או כניעות? לא על פי חז"ל, המעלים על נס את שתיקתה זו, שאולי נבעה מהכבוד שהיא נתנה למנהגי השבט.
ואת תכונת השתיקה, שהיא שילוב של צניעות, הימנעות מגאווה ויכולת שמירת סוד, מייחסים חז"ל גם לזרעה של רחל אחריה. בנימין, בנה השני, ראה את מכירת יוסף (ספר בראשית אינו מזכיר את בנימין כלל בסיפור מכירת יוסף) ושתק (היש לשבחו על כך? אם ידע בנימין, כיצד לא גילה לאביו את הדבר?). שאול, בן שבט בנימין, חוזר ממסע החיפוש אחר האתונות, שותק, ואינו מגלה בבית, שבמהלך אותו מסע משח אותו שמואל למלך על ישראל. זו אותה שתיקה, שהקנתה לו את התואר 'נחבא אל הכלים'. גם אסתר, שהיתה גם היא משבט בנימין, ידעה לשמור על השתיקה, ולא גילתה למלך אחשורוש, שהיא בת העם היהודי.
וכך מציינים חז"ל תכונה, שהם מוצאים בנציגים שונים משושלת רחל אמנו, תכונת השתיקה, שהם מעלים על נס כתכונה אופיינית של בני השבט. אנו נשכח לרגע תכונות אחרות של בני שבט בנימין, כמו את האומץ ואת כשרון הלחימה שלהם, או את אחריותם לפשע הנורא של פילגש בגבעה.
וגם ברכה יפה למדנו, שיכולים אנו לברך כל אימת שאנו פוגשים באישה נאה: 'בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה לוֹ בְּעוֹלָמוֹ'.