אַתָּה מוֹצֵא “הַשָּׂטָן” בְּגֵמַטְרִיָּא שׁס"ד, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה חָסֵר אֶחָד. כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה יֵשׁ רְשׁוּת לַשָּׂטָן לְהַשְׂטִין לְיִשְׂרָאֵל, חוּץ מִיּוֹם־הַכִּפּוּרִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין לְךָ רְשׁוּת לִגַּע בָּהֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֵךְ וּרְאֵה בַּמֶּה הֵם עֲסוּקִים. כֵּוָן שֶׁהוֹלֵךְ, וּמוֹצֵא אוֹתָם כֻּלָּם בְּתַעֲנִית וּבִתְפִלָה, לְבוּשִׁים בְּגָדִים לְבָנִים וּמְעֻטָּפִים כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, מִיָּד חוֹזֵר בְּבוּשָׁה וּבִכְלִמָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַה מָּצָאתָ בְּבָנָי? אָמַר לוֹ: הֲרֵי הֵם כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וְאֵינִי יָכוֹל לִגַּע בָּהֶם. מִיָּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹבֵל אוֹתוֹ וּמְבַשֵּׂר לָהֶם: סָלָחְתִּי!
מדרש שוחר טוב
“שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה” (שיר השירים א') – “שְׁחוֹרָה אֲנִי” כָּל־יְמוֹת־הַשָּׁנָה, “וְנָאוָה” אֲנִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
שיר השירים רבה
בתקופת המשנה והתלמוד, הרבה לפני המצאת הטֶטְרִיס והסוּדוּקוּ, העיסוק בגימטריה היה אמצעי חביב לבילוי זמן. היו לבטח חכמים, שהצטיינו בכך, ואולי אפילו ניהלו רשימות של ביטויים ושל הגימטריות שלהם. היו, כמובן, חכמים אחרים, שלא התרשמו ממשחקי הגימטריה האלה, והתאמה בין ערך גימטרי של מילה לתוכנה של המילה נראתה להם מקרית לחלוטין, ולא איזה סוד מיסטי, שאם רק נחשוף אותו, נלמד משהו חדש וחשוב על העולם. אל שעשועי הגימטריה הצטרפו במהלך הדורות עוד פעילויות דומות, כמו התחלה באות מסוימת בתנ"ך, ודילוגים של 21 אותיות שוב ושוב, תוך יצירת מילה משמעותית, שהוחבאה בטקסט, לכאורה. המחשב, המסוגל לבצע מיליוני פעולות בשנייה, חשף את האיוולת שבמשחקים אלה, שכן הוא מרכיב בהרף עין רשימות של מאות מילים או ביטויים, שערכם הגימטרי זהה.
הנה, לדוגמה, כמה מילים וביטויים, הזהים בערכם הגימטרי ל'השטן', והפוטנציאל המדרשי של תגליות אלה הוא לא מבוטל:
'אור מופלא' – לחובבי פולחן השטן.
'יגאל עמיר' – למחפשים משמעויות אקטואליות.
'המשיחא' או 'צמח בר דוד' – לכופרים בחזון המשיחי.
במדרש שלפנינו שלב נוסף בתחכום העיסוק בגימטריה. ננסה לעקוב על מהלך אפשרי של הפקת התגלית הגימטרית שלפנינו:
ישב אחד החכמים, חישב את הערך הגימטרי של המילה 'שטן', וקיבל 359. - המממ... די קרוב למספר ימות השנה – אמר האיש – אולי נוסיף את האות ה', שכן ישנו רק שטן אחד ביקום שלנו, הוא 'השטן'. – התקרבנו ל-365. יש לנו בדיוק 364, שהם ימות השנה חסר אחד. אפשר ליצור מזה משהו בעל משמעות? האם יש קשר בין השטן ל-364 ימות השנה? האם יום אחד בשנה אין לו, לשטן, השפעה עלינו? כן! זה יום הכיפורים!
יום הכיפורים, על פי מדרש זה, הוא יום, שבו מצוי הסיכוי הגבוה ביותר לסליחה אלוהית – בתנאי, כמובן, שאנו לובשים לבן ומתכנסים לתפילות ארוכות בבתי הכנסת. ביום זה אין לשטן שליטה עלינו. מאין לנו הביטחון הזה? הביטו בגימטריה של המילה 'השטן'!
ובמדרש אחר מפרקים חז"ל את הביטוי 'שחורה אני ונאוה' לשני חלקים. 'שחורה אני' – כל השנה. 'ונאוה' – ביום הכיפורים.
שני מדרשים אלה משדרים מסר מאד אופטימי לגבי יום הכיפורים. בניגוד לאלה, החרדים מהיום הזה, שהוא יום הדין על מעשינו, אומרים כאן חז"ל, כי זה היום, שבו אנו יכולים להשפיע על הקב"ה ולהטות את כף המאזנים לטובתנו. מדוע? השטן במעצר!