מַעֲשֶׂה בְחָסִיד אֶחָד, שֶׁהָיָה חוֹפֵר בּוֹרוֹת, שֵׁיחִין וּמְעָרוֹת לָעוֹבְרִים וְלַשָּׁבִים (שיהיו להם מים לשתות). פַּעַם אַחַת הָֽיְתָה בִתּוֹ עוֹבֶרֶת לְהִינָּשֵׂא, וּשְׁטָפָהּ נָהָר, וְהָיוּ כָל הָעָם בָּאִים אֵלָיו וְרוֹצִים לְנַחֲמוֹ, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו נִחוּמִים. בָּא רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אֵלָיו, רָצָה לְנַחֲמוֹ, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו רַחֲמִים. אָמַר לָהֶם (רבי פנחס לאנשי העיר): זֶהוּ הֶחָסִיד שֶׁלָּכֶם?אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי. כָּךְ וְכָךְ הָיָה עוֹשֶׂה, וְכָךְ וְכָךְ אִירַע.
אָמַר: אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְכַבֵּד אֶת בּוֹרְאוֹ בַמַּיִם, וְהוּא, הַבּוֹרֵא, מְקַפְּחוֹ בַמַּיִם? מִיַּד נָֽפְלָה הֲבָרָה בָעִיר: בָּאָה בִּתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ! יֵשׁ שֶׁאָמְרוּ: נֶאֶחְזָה בֶּעָנָף. וְיֵשׁ שֶָאָמְרוּ: מַלְאָךְ יָרַד כִּדְמוּת רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, וְהִצִּילָהּ.
על פי ירושלמי שקלים
חסיד, על פי חז"ל, הוא מי שמצטיין במעשים, ולאו דווקא בלימוד, ואשר עושה כל מאמץ להתרחק מעבירה. החסיד שלנו חופר בורות לְמֵי שתיה עבור העוברים בדרכים, שלא יתקוף אותם הצמא. יש חסידים כאלה גם בימינו, והם קרויים 'מלאכי השביל'. הם מתגוררים בישובי המדבר, ובכל יום הם נוסעים אל נתיב שביל ישראל באזורים הצחיחים ביותר של ארצנו, ומניחים שם בקבוקי מים לשתייה עבור ההולכים בשביל.
אותו חסיד היה זכאי לגמול על מעשי ההתנדבות שלו, אלא שבניגוד לציפיות, ארע אסון לבִתּוֹ ביום שעברה בדרך מבית אביה לבית חתנה לעתיד. היא נסחפה בשיטפון, וגופתה לא נמצאה. אותו חסיד התאבל על בתו היקרה, ומאן להתנחם. רבים באו אליו בניסיון להפיג את צערו, אך האיש השבור המשיך לקונן על אסונו. גם רבי פנחס בן יאיר, חכם עתיר זכויות וידוע כמחולל ניסים, בא לבקרו, ניסה ונכשל בניסיונו לנחם את החסיד המתאבל.
ככל הנראה, מצופה מהאָבֵל להביע הערכתו לאנשים הבאים לנחמו, להודות להם ולהפגין הקלה כלשהו במצב רוחו, ורבי פנחס המכובד תָּמֵהַ מאד על התנהגותו של אותו חסיד. אנשי הקהילה המקומית מכירים היטב את החסיד, והם מספרים לר' פנחס על מעשיו הרבים והטובים. הם סבורים, כך עולה מהמדרש, שמגיע לאיש הטוב הזה גורל אחר. ר' פנחס מבטא זאת במילים, והוא מדגיש את האבסורד שבאסון, שנגרם על ידי מים, ולמי? לחסיד, שהיטיב לאנשים רבים באמצעות מים! אותה תמיהה שמביע ר' פנחס מופנית לא רק לקהל, אלא גם לבורא, וזה מחולל את הנס המתבקש: הנערה מופיעה בעיר חיה ובריאה. במקום לתחקר את הניצולה, מעלים אנשי המקום השערות לגבי הצלתה הניסית. יש המחפשים הסבר רציונלי – הנערה נאחזה בענף, וצפה על גביו אל גדות הנהר הסוער. אחרים מייחסים את ההצלה לכוחו המאגי של ר' פנחס, שבדרך כלשהי הפעיל מלאך בדמותו שלו, שירד אל המים הגועשים, וּמָשָׁה את בת החסיד בחזרה אל החיים.
לר' פנחס בן יאיר היה ניסיון בעשיית ניסים בנהרות, ואת זאת מספרת לנו מסכת חולין בתלמוד הבבלי:
רַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר הָיָה הוֹלֵךְ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, פָּגַע בּוֹ בְּגִנַּאי (שם נהר) הַנָּהָר. אָמַר לוֹ: גִּנַּאי, חֲלֹק לִי מֵימֶיךָ (חצה את מימיך לשתיים) וְאֶעֱבֹר בְּךָ. אָמַר לוֹ (הנהר): אַתָּה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנְךָ, וַאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנִי; אַתָּה סָפֵק עוֹשֶׂה, סָפֵק אִי אַתָּה עוֹשֶׂה – וַאֲנִי וַדַּאי עוֹשֶׂה. אָמַר לוֹ (ר' פנחס): אִם אִי אַתָּה חוֹלֵק – גּוֹזֵרְנִי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ בְּךָ מַיִם לְעוֹלָם. חָלַק לוֹ.