בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר לְכָאן בָּא וְיָשַׁב לוֹ בְדִיפְנֵי שֶׁלְאַנְטִוֹכִיָּה. וְיָֽצָאָה סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה לִקְרָאתוֹ וְאָֽמְרָה לוֹ: הִגִּיעַ זְמַן הַבַּיִת הַזֶּה לִיחָרֵב? אָמַר לָהֶן: אוֹתוֹ שֶׁהִמְלַכְתִּי אוֹתוֹ עֲלֵיכֶם, תְּנוּהוּ לִי, וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִי. בָּאוּ וְאָֽמְרוּ לִיהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה: נְבוּכַדְנֶצַּר מְבַקֵּשׁ לְךָ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֵהֶן כָּךְ, נָטַל מַפְתֵּחוֹת שֶׁלְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, עָלָה לְגַגּוֹ שֶׁלְהֵיכָל. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁלְעוֹלָם - לִכְשֶׁעָבַר הָיִינוּ נֶאֱמָנִין לְךָ, וְהָיוּ מַפְתֵּחוֹתֵיךָ מְסוּרִין לָנוּ. עַכְשָׁיו, שֶׁאֵין אָנוּ נֶאֱמָנִין, הֲרֵי מַפְתֵּחוֹתֵיךָ מְסוּרִין לָךְ. שְׁנֵי אֲמוֹרָאִים - אֶחַד אָמַר: זְרָקָן, וְעוֹד לֹא יָרְֽדוּ. וְאַחֵר אָמַר. רָאָה כְמִין יָד נוֹטַלְּתַן מִיָּדוֹ.
שקלים
נתחיל בזיהוי המקום - דִיפְנֵי שֶׁלְאַנְטִוֹכִיָּה. ערים שונות בתחומי הממלכה ההלניסטית נקראו על שם אנטיוכוס, ממלכי בית סלווקוס, ואותה אנטוכיה או אנטיוכיה הובחנה משאר הערים בנות אותו השם בתוספת 'דפני', המציינת את אחד מפרברי העיר, ששכנה על גדות האורונטס, על ציר תנועה חשוב למזרח, לכיוון מסופוטמיה. אנטיוכיה נבנתה על ידי מלכי בית סלבקוס בשנת 300 לפנה"ס, והיא שימשה כבירתם. מי שישב שם לא היה נבוכדנצאר מלך בבל, אשר חי יותר ממאתים שנה לפני כן, אלא מלכי בית סלבקוס. כיום נמצאת שם עיר בשם אנטקיה, והיא מצויה בתחומי דרום טורקיה.
מהיכן אותה טעות, הקובעת את מקום מושבו של נבוכדנצאר באנטיוכיה, שעדיין לא היתה קיימת בימיו? כבר בימי מרד המכבים היו בעיר יהודים, ובאחד מבתי הכנסת שלהם היו מצויים כלים ששדד אנטיוכוס מהמקדש בירושלים. שבויים ממרד החשמונאים הובאו לאנטיוכיה, ויש הקובעים את מקום האירוע הטראגי של חנה ושבעת בניה שם. אולי כלי המקדש שהיו באנטיוכיה יצרו את אותו קשר עם האירוע של זמן גלות יהויכין ערב חורבן הבית הראשון.
ועוד פרט שהגיע במכונת הזמן במסע אחורה – הסנהדרין, שבימי בית ראשון עדיין לא היה קיים.
המשפט המסיים את הסיפור הקטן הזה מגיע מפיהם של שני אמוראים, מאות רבות בשנים אחרי שלא התרחש... אחד מהם סבור, שמפתחות בית המקדש שהשליך יהויכין כלפי השמים עדיין מרחפות להם שם למעלה ללא השפעה של כוח המשיכה (ככה זה במדרשים), ואילו השני מצטט מסורת אחרת, הזוכרת שיד אלוהים הופיעה מעל המלך יהויכין, וקלטה את המפתחות.