אָמַר ר' יוֹחָנָן: בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי טַרְסִיִּים (בְּנֵי הָעָם הַטַּרְסִי) הָיוּ, וְהָיוּ מְסַפְּרִין בֵּינֵיהֶם בִּלְשׁוֹן טוֹרְסִי, וְאוֹמְרִים: מִיּוֹם שֶׁבָּאָה זוֹ אֶסְתֵּר לֹא רָאִינוּ שֵׁנָה בְּעֵינֵינוּ, שֶׁהָיָה עִם אֶסְתֵּר כָּל הַלַּיְלָה, וּמַטְרִיד אוֹתָם בְּבַקָּשׁוֹת לְסִפּוּק תַּאֲווֹתָיו, וּלְכָךְ בּוֹא וְנָטִיל אֶרֶס בַּסֵּפֶל שֶׁהוּא שׁוֹתֶה כְּדֵי שֶׁיָּמוּת. וְהֵן לֹא הָיוּ יוֹדְעִין כִּי מָרְדֳּכַי מִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית הָיָה, וְהָיָה יוֹדֵעַ בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן.
אָמַר לוֹ הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ: הֲלֹא אֵין מִשְׁמַרְתִּי וּמִשְׁמַרְתְּךָ שָׁוָה, וְאֵיךְ נוּכַל לְסַדֵּר אֶת הַדָּבָר בֵּינֵינוּ? אָמַר לוֹ: אֲנִי אֶשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי וּמִשְׁמַרְתְּךָ. וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא" (אֶסְתֵּר ב, כג), וּמָה נִמְצָא — שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בְּמִשְׁמַרְתָּן.
בבלי מגילה עפ"י שטיינזלץ
המדרש הקצר הזה מנסה לענות בדרך יצירתית על מספר שאלות, שהעסיקו את חז"ל:
א. איך זה שמרדכי שמע את בגתן ותרש זוממים לרצוח את המלך?
ללא מכשירי האזנה מתוחכמים שמע מרדכי פשוט את השניים מדברים ביניהם בלשון עמם, לשון שלא היתה מוכרת ברחבי הממלכה, אך מרדכי, כאיש משכיל, מיושבי לשכת הגזית, דווקא הבין את לשונם.
ב. מה היה להם, לבגתן ותרש, נגד המלך אחשורוש?
כסריסים היה על השניים לשרת את המלך בחדר משכבו, מקום בו משרתים רגילים לא הורשו להיכנס אליו. משהגיעה אסתר לארמון אחשורוש, חגג המלך איתה לילות ארוכים של פעילות אינטנסיבית, שלאורכה המעייף הטיל אחשורוש על סריסיו לשרת אותם בכל מה שיכול לסייע להילולה הזוגית שלהם. רעיון זה מבקש הרחבה ספרותית מרתקת, ונקווה שפעם יוולד הסופר שיעשה זאת... מכל מקום, השניים התעייפו מהתעסוקה המבצעית שלהם כל כך, עד שהבשיל בהם רעיון הרצח.
ג. איך חשבו בגתן ותרש להרוג את אחשורוש?
פשוט מאד – כמו שידוע מסיפורים רבים אודות חצרות המלוכה במזרח הקדום, בהרעלה.
ד. כיצד נתפסו השניים?
זה הרגע לשלוף את הפסוק הרומז לכך. כתוב "וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא". על פי הפשט, אסתר מעבירה למלך את הידיעה החשובה אודות מזימת הרצח, אחשורוש מורה על חקירה (ביקוש), שתוצאותיה (ממצאים) הן המידע המפליל. מסתבר, כך מספרים חז"ל, שלשני הסריסים היו משמרות שונות בשרות המלך. כדי שיוכלו לפעול ביחד, נטש האחד את משמרתו והצטרף לחברו. הדבר התגלה, ומכאן, בשיטות חקירה מקובלות, כרגיל בשב"כ, נחשפו העובדות המצמררות.
ועוד, בשולי המדרש:
הטרסיים, המדברים טורסי, הם בני העיר טרסוס, עיר הקיימת עד היום בחופה הדרומי של טורקיה, והיא יושבת על צומת דרכים חשובה. טרסוס נמצאת על דרך חוף הים התיכון, כארבעים קילומטרים מ'שערי קיליקיה', הדרך הראשית לחציית הרי הטאורוס. העיר קדומה מאד, נשלטה לאורך כאלף שנים ע"י החיתים, עד שנכבשה ע"י הפרסים. יש הסבורים כי היא היא העיר תרשיש הנזכרת בתנ"ך.
לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה, אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני. לשכה זו היתה מקום מושב הסנהדרין הגדולה, בית הדין היהודי העליון, שמנה שבעים ואחד חכמים. הלשכה הייתה בנויה מאבני גזית מרובעות ומכאן שמה לשכת הגזית. האם בימי אחשורוש כבר היתה לשכת גזית בבית המקדש השני? ואם מרדכי, כדבר מגילת אסתר, "הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה, אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל" – הרי שעזב את ארץ ישראל עוד לפני חורבן הבית הראשון! כדי להסביר את העניין התמוה הזה צריך יהיה, ככל הנראה, לחבר מדרש נוסף.
ומי יודע כיום שבעים לשון, מלבד Google translate?