מַעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ מוֹשֵׁל הָעִיר, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד לְיַד אִילָן הַזַּרְדְּתָא שֶׁהָיָה סָמוּךְ לָעִיר. עָלוּ עָלָיו שִׁשִּׁים שֵׁדִים וְהִסְתַּכֵּן. בָּא לְתַלְמִיד חָכָם אֶחָד, שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁזַּרְדְּתָא כָּזוֹ שֶׁל שִׁשִּׁים שֵׁדִים הִיא, וְכָתַב לוֹ קָמֵעַ לְשֵׁד אֶחָד. אוֹתוֹ אָדָם שָׁמַע כְּאִלּוּ עוֹשִׂים חֲגִיגָה בְּתוֹכוֹ, וְשָׁרִים הַשֵּׁדִים כָּךְ: סוּדָרוֹ שֶׁל אֲדוֹנִי כְּמוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם. בָּדַקְנוּ אֶת אֲדוֹנִי, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַגִּיד "בָּרוּךְ" - בְּרָכָה עַל לְבִישַׁת הַסּוּדָר, שֶׁהָיוּ הַשֵּׁדִים מַלְעִיגִים שֶׁתַּלְמִיד חָכָם זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד לִכְתֹּב בְּקָמֵעַ. בָּא אֶחָד הַחֲכָמִים, שֶׁיָּדַע שֶׁזַּרְדְּתָא הִיא בַּת שִׁשִּׁים שֵׁדִים, וְכָתַב לָה קָמֵעַ שֶׁל שִׁשִּׁים שֵׁדִים. שָׁמַע שֶׁאוֹמְרִים הַשֵּׁדִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ: פַּנּוּ אֶת חֶפְצֵיכֶם מִכָּאן!
בבלי פסחים עפ"י שטיינזלץ
מהו עץ הזרדתא? יש הסבורים כי מדובר בעוזרר, שהוא עץ הנותן פירות נחותי ערך. אחרים סבורים שמדובר שעץ או בשיח סרק, שכל מה שניתן לנצל ממנו הוא זרדים לבעירה. מכל מקום, עץ הזרדתא לא היו לו יחסי ציבור טובים, ואחת העדויות לכך היא שתינוקות לא רצויים הונחו מתחת לענפיו (בבלי קידושין). גם במדרש שלנו מלכלכים עליו, ואומרים כי הוא רדוף שדים, ולא שד אחד, כי אם שישים שדים!
המדרש מספר על מושל עיר אחת, שמצא עצמו עומד ליד עץ הזרדתא, ואותם שישים שדים מהעץ תפסו עליו טרמפ. לא ידע האיש שמדובר בשישים שדים, אבל מצא עצמו בסכנה כלשהי, וייחס אותה לעץ. אחד מתלמידי החכמים, אליו פנה, כתב לו קמע, שהיה אמור להתמודד יפה עם השד, אך היות ומדובר בשישים שדים – הטריק לא עבד... חגיגת השדים בקרבו של אותו מסכן המשיכה להתפרע, ולשיר שירי לעג לנושא אותם, או לכותב הקמע חסר הניסיון. הבעיה נפתרה, ולא על ידי חיסון. נמצא החכם, שידע על אותם שישים השדים, וכתב קמע מתאים נגד החבורה כולה. הנשא המסכן נשם לרווחה, כששמע את השדים מאיצים איש ברעהו לאסוף את הפקלאות ולעזוב את האיש...