כָּל צַדִּיק שֶׁמְּפָרֵשׁ דִּבְרֵי צַדִּיק אַחֵר, כְּגוֹן אָמוֹרָא שֶׁמְּפָרֵשׁ דִּבְרֵי תַּנָּא אוֹ דִּבְרֵי אָמוֹרָא שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, כְּשֶׁמֵּת, יוֹצֵא הַתַּנָּא כְּנֶגְדּוֹ לְקַבְּלוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְלָלֶכֶת עִמּוֹ, וּלְבַקֵּשׁ מִן הַמַּלְאָכִים לְהָקֵל עָלָיו וּלְתַיְּרוֹ לִפְנֵי הקב"ה, וּלְדַבֵּר עָלָיו טוֹבוֹת. וְאִם צַדִּיק עָשָׂה סֵפֶר, וּבָא צַדִּיק, וְעוֹסֵק לִסְתּוֹר אוֹתוֹ סֵפֶר אוֹ מִקְצָתוֹ, כְּדֵי לְהַרְאוֹת חֲרִיפוּתוֹ, וְלֹא הֶעֱמִיד דְּבָרָיו עַל הָאֱמֶת, כְּשֶׁמֵּת, הִנֵּה הַמֵּת קוֹבֵל עַל זֶה שֶׁבָּא לִסְתּוֹר דְּבָרָיו בְּחִנָּם.
ספר חסידים
כבר נאמר: 'הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאֻלָּה לְעוֹלָם' (מסכת אבות). יפה לצטט דברי חכמה שנאמרו על ידי אחרים, וחשוב לתת להם קרדיט, אחרת ייחשבו דבריך לפלגיאט.
עוד יותר יפה, אומר ספר חסידים, לפרש דברי חכמים שחיו לפניך. דברי חכמה שנאמרו לפני מספר דורות לפעמים אינם מובנים דיים. הסיבות יכולות להיות שונות: השפה נשתנתה, נסיבות החיים נשתנו, או שהנושא אינו מוכר דיו. מה שפעם היה ברור לכל שומע – זקוק לפעמים לביאור לקהל חדש.
ספר חסידים מספר על הגמול שיקבל אותו צדיק, המבאר דברי חכמה של צדיקים מן העבר. במותו יבוא לקראתו אותו חכם שדבריו קיבלו את הביאור, יקביל את פניו במאור פנים, ויעשה לו את סיור ההיכרות עם גן-העדן. הוא יעביר אותו לידי מלאכי השרת עם בקשה, שיציגו אותו בפני האלוהים, וידברו עליו טובות.
אבל אם 'צדיק' טורח לסתור ספרו של צדיק שקדם לו, והוא עושה זאת בשביל 'הדאווין', כדי להראות את חריפותו, ולא לשם שמיים – הרי שהביקורת על הספר לא נעשתה על פי קודים של חתירה לאמת, ועל כך ייענש בעולם הבא: שם ימתין לו בבואו אותו נפגע, ויתלונן עליו אישית.
דורות של חכמים קדמו לדורנו, ואנו עומדים על כתפיהם, כמאמר ברנרד משרטר: "אנו כננסים היושבים על כתפי ענקים, שיכולים אנו לראות דברים רבים יותר ורחוקים יותר מאשר הם, לא דווקא בשל חדות ראייתנו או חוסן גופנו, אלא משום שאנו נישאים ומרוממים לגובה על ידי גודלם הענקי". המורשת שהנחילו לנו קודמינו ראויה לכבוד. את הפנינים הטהורות שבדבריהם נציג בפני דורנו, ואם זקוקות הן לניקוי (לביאור) – נעשה זאת. אם מצאנו משגים בדבריהם, ואנו חרדים לאמת ולא לשמנו, נתקן את הראוי לתיקון, וכך ננחיל לדורות הבאים אחרינו את כל הטוב של העבר ושל ההווה.
רעיון יפה מציג כאן ספר חסידים, הרואה בקשר שלנו עם חכמי וצדיקי העבר קשר חי ומשמעותי. אנו חייבים להם כבוד כאילו הם חיים בקרבנו. ואם הם לא יָדְעוּ דברים, שאנו יודעים כיום, הרי זה בעיקר משום שכל דור נהנה מהישגי הדורות שקדמו לו, ואין עובדה זו מקנה לנו זכות לגלות זלזול בדורות העבר.