“אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי־מָוֶת” (תהלים קט"ז) – מַהוּ אֲפָפוּנִי? הִגִּיעוּ הַצָּרוֹת עַד הָאָף; דָּבָר אַחֵר: אַל תִּקְרָא “אֲפָפוּנִי”, אֶלָּא “עֲפָפוּנִי”, הַצָּרוֹת טָסוֹת וּבָאוֹת עָלַי כָּעוֹף; דָּבָר אַחֵר: מִתְגַּלְגְּלוֹת וּבָאוֹת עָלַי כְּאוֹפַן וְגַלְגַּל.
מדרש שוחר טוב עפ"י ספר האגדה
כך כתוב במזמור תהלים קט"ז:
אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי-מָוֶת, וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי; צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא, וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא: אָנָּה, יְהוָה, מַלְּטָה נַפְשִׁי!
הפרשנים המסורתיים מבארים את המילה 'אפפוני' – סְבָבוּנִי. המילה 'אָפְפוּ' מופיעה גם במזמור מ', וגם שם הביאור המסורתי דומה:
אַתָּה, יְהוָה, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי; חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי, כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר,
הִשִּׂיגוּנִי עֲווֹנֹתַי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת; עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי, וְלִבִּי עֲזָבָנִי.
במשמעות דומה אנו משתמשים בפועל הזה גם כיום. הנה ערך מילוני למילה 'אפוף':
אָפוּף: עָטוּף, לוּט, מֻקָּף.
בלשון הדיבור: חוֹלְמָנִי, מִי שֶׁמְּנֻתָּק מֵהַמְּצִיאוּת.
'אפיפית', מילה חדשה, שלא הצליחה להיקלט בשפתנו היומיומית, מוגדרת כך במילון:
אֲפִיפִית: מַאֲפֵה בָּצֵק דַּק וּפָרִיךְ, אָפוּי בְּתַבְנִית, “וָפֶל”.
מקור המילה הזאת הוא, אולי, בעובדה שמדובר במאפה, אבל אם יש גם קשר סמנטי בין 'אפוף' ל'אפיפית', אולי ההגדרה המדויקת למילה חדשה זו צריכה להיות 'וופל מצופה'.
חז"ל חוגגים את מופע המילה הזאת בתהלים קט"ז בדרך מדרשית מקורית.
'מַהוּ אֲפָפוּנִי? הִגִּיעוּ הַצָּרוֹת עַד הָאָף' – היום אומרים: 'זה הגיע לי עד לכאן', ומוסיפים להמחשה תנועה, המצביעה על האף. זה לא רחוק מ'זה יצא לי מהאף', שכבר התיישן, ועוד מעט ויִשָּׁכַח.
אבל חז"ל מוסיפים להשתעשע:
'דָּבָר אַחֵר: אַל תִּקְרָא “אֲפָפוּנִי”, אֶלָּא “עֲפָפוּנִי”, הַצָּרוֹת טָסוֹת וּבָאוֹת עָלַי כָּעוֹף' – מסתבר שהחלפת א' ב-ע' כבר היתה קיימת בימי קדם, למרות שאנו מניחים, כי אנשי התקופה התלמודית ידעו לדבר בעיצורים גרוניים, ולבטא בדרך שונה א' ו-ע'. אגב, המילה 'מעופף' כבר מצויה בישעיהו.
ולבסוף – פירוש שלישי:
'דָּבָר אַחֵר: מִתְגַּלְגְּלוֹת וּבָאוֹת עָלַי כְּאוֹפַן וְגַלְגַּל'. נשים לב, שמדובר בייחוס תפקיד שונה לאות נ'. בעוד שפרשנות הפשט אומרת: 'אפפוני' = אפפו אותי, וה-נ' אינה חלק מהשורש של המילה, הדרש הזה קושר את 'אפפוני' למילה 'אופן'.
האם יוצרים שלושה פירושי הדרש האלה איזו משמעות משותפת? אני סבור שכן: חבלי-המוות סובבים, עוטפים, מעופפים סביב ומסחררים את משורר המזמור, והוא חש חוסר אונים.