שָׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה, שֶׁעַל הָרְעָמִים יֵשׁ לְבָרֵךְ "שֶׁכּוֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם". מָה הֵם הָרְעָמִים? כֵּיצַד הֵם נוֹצָרִים? אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵלּוּ הֵם עַנְנֵי בְּגִלְגְּלָא - עֲנָנִים הַנִּמְצָאִים בְּגַלְגַּל הָרָקִיעַ, וּכְשֶׁהֵם מִתְנַגְּשִׁים בּוֹ נִשְׁמַע קוֹל זֶה. וּרְאָיָה לַדָּבָר מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר: "קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל, הֵאִירוּ בְּרָקִים, תֵּבֵל רָגְזָה, וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ" (תְּהִלִּים עז, יט). וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הָרַעַם הוּא קוֹל עֲנָנִים הַשּׁוֹפְכִים מַיִם זֶה לָזֶה, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם" (יִרְמְיָהוּ י, יג). רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: הֲסִבָּה הִיא בָּרָק חָזָק הַמַּבְרִיק בֶּעָנָן, וְשׁוֹבֵר אֶת גּוּשֵׁי הַקֶּרַח. רַב אַשִּׁי אָמַר: הֲסִבָּה לָרַעַשׁ זֶה מִשּׁוּם שֶׁחֲלוּלִים הֵם הָעֲנָנִים, וּבָאָה הָרוּחַ וּמְנַשֶּׁבֶת עַל פִּיהֶם, וְנִשְׁמַע הַקּוֹל וְנִדְמֶה כְּקוֹל הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת עַל פִּי הַכַּדִּים. וּמִסְתַּבֵּר לוֹמַר כְּטַעְמוֹ שֶׁל רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, שֶׁרוֹאִים שֶׁמַּבְרִיק הַבָּרָק, וְנוֹהֲמִים הָעֲנָנִים, וּבָא הַגֶּשֶׁם.
בבלי ברכות עפ"י שטיינזלץ
דיון זה מופיע במסכת ברכות, משום שמקורו בשאלה אם יש לברך על הופעת רעמים לפני הגשם, ואם כן – מהי הברכה. הרעמים הם חלק ממופע רב-חושים של הטבע, שרושמו על בני האדם הוא עז. וכך נאמר במשנה:
עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם!
הזיקין הם הכוכבים הנופלים, כך סבור אחד מפרשני משנה. הזוועות הן רעשי האדמה.
בדיון התלמודי שלפנינו מנסים החכמים להבין את תופעת הטבע הזאת, הרעמים. הסבריהם יכולים להעלות חיוך על שפתינו, אבל נזכור שמדובר באלפיים שנה אחורה...
שמואל סבור, שקול הרעם נשמע כאשר מתנגשים עננים בגלגל הרקיע. גלגלי הרקיע, על פי חלק מהפרשנים, הם המבנה בו משובצים כוכבי הלכת, ויש תשעה גלגלים כאלה. הפסוק המקראי שהעניק את ההשראה לפירוש זה הוא "קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל" מתהלים עז.
חכמים אחרים אומרים כי קול הרעם שייך לעננים, השופכים מים זה על זה, ולהם פסוק מירמיהו הרומז לכך.
על פי רב אחא בר יעקב, קול הרעם הוא תוצאה של התנפצות גושי הקרח שבעננים בזמן שפוגע בהם הברק, ודבריו משכנעים את עורך הסוגיה התלמודית הזאת. הנימוק: מה שאנו חווים בדרך כלל הוא מראה הברקים, אחר אנו שומעים את הרעם, תוצאה של פגיעת הברק בעננים, ולבסוף יורד הגשם, שנוצר כתוצאה משבירת הקרח שבעננים.
אבל לרב אשי ישנה תיאוריה אחרת. הוא סבור שהעננים הם חלולים, והרוח החזקה הנושבת עליהם מפיקה את צליל הרעם כפי שנשיפת אוויר חזקה על פי כד חלול מפיקה צליל!
מה אנו יודעים כיום על הקשר שבין ברקים לרעמים? קצת יותר. אל ההסברים העממיים של חז"ל מצטרף ידע אודות כוח פיסיקלי, שבאותם הימים לא ידעו עליו מספיק – הוא החשמל. לפנינו הסבר המבוסס על ידע עכשוי:
רעם הוא הקול שנוצר, כאשר ברק מחמם במהירות את האוויר סביבו לטמפרטורה של למעלה מ-27,000 מעלות צלזיוס. האוויר החם מתפשט במהירות, ואז מתכווץ ככל שהוא מתקרר. פעולת ההתרחבות וההתכווצות גורמת להיווצרות גלי קול, ואלה הם מה שאנו מכנים "רעם". ברקים ורעמים נוצרים בענני סופות רעמים, הנקראים קומולונימבוס. המילה "רעם" היא מילה תנ"כית. ההתפרקויות החשמליות של הברקים גורמות לטמפרטורה גבוהה ביותר, שאת עצמתה אפשר להשוות לזו הקיימת על פני השמש. חום פתאומי וחזק זה גורם לתנודה גדולה מאוד באוויר המקיף אותו. באופן כזה מתהווים גלי קול ויוצרים בום על קולי, המביאים את קולות הרעם האופייניים. הואיל והאור מתפשט במהירות של כ-300,000 ק"מ בשנייה, אנו רואים את זיק הברק באופן מעשי כמעט בזמן ההתפרקות. לעומת זאת, גלי הקול, שנוצרו באותו רגע ממש, מתפשטים הרבה יותר לאט, הואיל ומהירות הקול היא רק כ-340 מטר בשנייה. מהכפלת 340 מטר במספר השניות שעברו בין הופעות הברק לבין שמיעת הרעם, ניתן לדעת את מרחק נקודת ההתפרקות. (ויקיפדיה)
חן-חן לחז"ל, שלא צרפו להסברים שלהם ישויות מופשטות כמו אלוהים. אמנם הם אומרים שכל אלה הם חלק מכוחו וגבורתו של האל, אבל התיאורים שהם מתארים את התופעה הם תיאורים פיסיים, על פי מעט הידע הנמצא באותה תקופה ברשותם.