מִתְפַּיֵּס בַּחֲצִי כִּכָּר

שְׁנֵי תַּלְמִידִים שֶׁל ר' חֲנִינָא יָצְאוּ לְקַצֵּץ עֵצִים, וְרָאָם אַסְטְרוֹלוֹג אֶחָד, וְאָמַר: "שְׁנַיִם הַלָּלוּ יוֹצְאִים וְלֹא יַחְזְרוּ". כְּשֶׁיָּצְאוּ, פָּגַע בָּהֶם זָקֵן אֶחָד, וְאָמַר לָהֶם : "זְכוּ עִמִּי! הֲרֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי כְּלוּם". הָיְתָה עִמָּם כִּכָּר אַחַת. פָּרְסוּ מֶחֱצָה, וְנָתְנוּ לוֹ. אָכַל, וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. אָמַר לָהֶם: "כְּשֵׁם שֶׁקִּיַּמְתֶּם הַיּוֹם אֶת נַפְשִׁי, כָּךְ תִּתְקַיֵּם הַיּוֹם נַפְשְׁכֶם". יָצְאוּ בְּשָׁלוֹם, וְחָזְרוּ בְּשָׁלוֹם. וְהָיוּ שָׁם בְּנֵי אָדָם שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹלוֹ. אָמְרוּ לוֹ: "וְלֹא כָּךְ אָמַרְתָּ: שְׁנַיִם הַלָּלוּ יוֹצְאִים וְלֹא יַחְזְרוּ?" אָמְרוּ: "יֵשׁ כָּאן אָדָם שַׁקְרָן, הָאַסְטְרוֹלוֹגְיָה שֶׁלּוֹ הִיא שֶׁקֶר!" אַף עַל פִּי כֵן הָלְכוּ, וּפִשְׁפְּשׁוּ, וּמָצְאוּ חֲכִינׇה, מֶחֱצָה בַּחֲבִילָה

אַחַת וּמֶחֱצָה בַּחֲבִילָה אַחֶרֶת. אָמְרוּ: "מָה דָּבָר טוֹב עֲשִׂיתֶם הַיּוֹם"? סָחוּ לָהֶם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר הָאַסְטְרוֹלוֹג: וּמָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת – וֶאֱלֹהֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים מִתְפַּיֵּס בַּחֲצִי כִּכָּר!

ירושלמי שבת

יחסם של חז"ל לאסטרולוגיה הוא יחס מעורב. האסטרולוגיה היא ענף עתיק ומכובד של ידע, שהיה עדיין תקף בתקופת המשנה והתלמוד. אחד העיסוקים של האסטרולוגיה היה ניבוי העתיד. מול גישה זו ניצבה הגישה האמונית, המייחסת לאל יכולת לשנות את המציאות, ובכך להפריך תחזיות אסטרולוגיות. אותה גישה אמונית מייחסת גם השפעה של מעשי אדם על גורלם, על ידי התערבות האל לטובתם או לרעתם בעקבות מעשיהם.

האסטרולוג המוזכר במדרש שלפנינו הוא, כמובן, נוכרי. הוא אינו כופר בקיומם של אלים, והוא משלב קיום זה בתורתו האסטרולוגית. המדרש מעמת את תחזיתו של האסטרולוג עם מה שקרה בפועל, בעקבות מעשיהם של בני האדם.

שני תלמידים של ר' חנינא (חכם עממי, לו ייחסו ניסים מופלאים לא מעטים) יצאו לחטוב עצים. האסטרולוג רואה אותם, וחוזה, על פי המיומנות שלו, שהם לא ישובו חיים ממשימתם זו. האם נתבקש אותו אסטרולוג להפיק אותה תחזית עגומה, וממי? את זאת אין המדרש מספר לנו. מה שאנו יודעים, הוא שאותו אסטרולוג השמיע את תחזיתו בפני קהל. אין ספק, הסיפור מוזר. התועלת היחידה שיכולה תחזית זו להביא היתה יציאה בעקבות התלמידים לעצור בהם, כדי למנוע את האסון. זה, כמובן, אינו תואם את הגישה האסטרולוגית, על פיה העתיד כבר נקבע.

והנה שבים התלמידים בשלום. מאום לא קרה להם!

מי ששמעו את דבריו של האסטרולוג הכריזו, כי האיש שקרן. עם זאת, למישהו היה חשוב לבדוק מעט יותר את פרטי האירוע. הדבר נעשה על ידי פגישה עם שני התלמידים. מסתבר שמשהו בלתי רגיל אמנם התרחש באותו יום. חבילות העצים המקוצצים נבדקו, ונמצאו בהם שני חלקיו של נחש ארסי, שקוצץ, ככל הנראה, בלי משים, ביחד עם הענפים. כך ניצלו חייהם של התלמידים. חלק מהתעלומה נפתר: אכן, התחזית הטרגית לא היתה רחוקה מלהתממש. אותו נחש היה עלול להכישם ולקפח את חייהם, אלא שמזלם של התלמידים האיר להם פנים, ובלהט עבודת החטיבה הם הרגו את מי שהיה אמור להורגם.

אם כן, תחזיתו של האסטרולוג לא היתה סתם שקר. מה, אם כן, גרם לתפנית הגורלית? מה מנע מהנחש לבצע את זממו? האנשים, שחקרו את התלמידים ברי-המזל, היו משוכנעים, שמשהו שעשו התלמידים שינה את גורלם לטובה, והציל את חייהם. הם שואלים את התלמידים: "מָה דָּבָר טוֹב עֲשִׂיתֶם הַיּוֹם"? והתלמידים נזכרים במשהו מעט יוצא דופן, שקרה אותו יום. הם פגשו בדרכם זקן, שהיה רעב מאד. הזקן ביקש מהם מעט מזון להחיות את נפשו, באומרו: 'זְכוּ עִמִּי' – אמירה מוכרת ומקובלת, המציעה לאדם לזכות במצווה של מתן צדקה. זו דרך מכובדת ומכבדת, המכירה בערך המעשה של נותן הצדקה. התלמידים נעתרו לו, ופרסו לו את מחציתה של כיכר הלחם היחידה שהיתה ברשותם. אותו מעשה זיכה אותם לא רק במצווה גדולה של הצלת חיי אדם רעב, אלא גם בגמול המיידי של אותה מצווה – הצלת חייהם שלהם.

תודתו של הזקן כבר מרמזת על השפעת המעשה על גורל התלמידים: "כְּשֵׁם שֶׁקִּיַּמְתֶּם הַיּוֹם אֶת נַפְשִׁי, כָּךְ תִּתְקַיֵּם הַיּוֹם נַפְשְׁכֶם". אלה לא היו רק מילים של נימוס. לברכה זו היה הכוח המאגי, אם נרצה, להציל את נפשות התלמידים באותו היום.

חציית כיכר הלחם היה בה גם הרמז הסמלי של חציית הנחש הארסי, שהצילה את חיי התלמידים.

הסיפור מקפיד לא לייחס לתלמידים מוּדָעוּת להשפעת מעשה הצדקה שלהם על הגמול המיידי שניתן משמיים על מעשה זה. התלמידים אינם יודעים כי במו ידיהם קיצצו את הנחש והרגוהו. רק מציאת הנחש בתוך חבילות העצים המקוצצים וחקירתם של התלמידים הובילו לקישור הסיפור הקטן של מתן הלחם לזקן הרעב עם מה שהתברר כהצלת התלמידים.

הקהל המופתע שב אל האסטרולוג לספר לו על קורות אותו היום. האם שיקר האסטרולוג? כעת ברור שלא. האם נכשל בתחזיתו? מסתבר שכן. איך זה קרה? חז"ל אומרים: 'צדקה תציל ממוות', והאסטרולוג, שלא נעדר חוש הומור, מנסח זאת אחרת: 'וּמָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת – וֶאֱלֹהֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים מִתְפַּיֵּס בַּחֲצִי כִּכָּר!'.