דֶּרֶךְ אֶרֶץ הוּא, הַגָּדוֹל מוֹנֶה לַגָּדוֹל, וְהַקָּטָן מוֹנֶה לַקָּטָן. עֵשָׂו מוֹנֶה לְחַמָּה, שֶׁהִיא גְּדוֹלָה. מָה חַמָּה זוֹ שׁוֹלֶטֶת בַּיּוֹם, וְאֵינָהּ שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה, כָּךְ עֵשָׂו יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְיַעֲקֹב מוֹנֶה לַלְּבָנָה, שֶׁהִיא קְטַנָּה. מָה הַלְּבָנָה הַזּוֹ שׁוֹלֶטֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. כָּל זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל מַבְהִיק בָּעוֹלָם, אֵין אוֹרוֹ שֶׁל קָטָן מְפֻרְסָם. שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל, נִתְפַּרְסֵם אוֹרוֹ שֶׁל קָטָן. כָּךְ כָּל זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו מַבְהִיק בָּעוֹלָם, אֵין אוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מִתְפַּרְסֵם; שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, נִתְפַּרְסֵם אוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: "קוּמִי, אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ" וְגוֹ' (ישעיהו ס'), כִּי "הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ" וְגוֹ' (שם).
ילקוט שמעוני
מדרש חביב זה מנסה להתמודד עם עובדה היסטורית ארוכת ימים: עם ישראל קטן וחלש, בעוד שעמים אחרים גדולים וחזקים. דרכו של המדרש שלפנינו היא לְדַמּוֹת את עם ישראל ליעקב ולירח, ואת ממלכות הגויים האדירות לעשיו ולשמש.
'הַגָּדוֹל מוֹנֶה לַגָּדוֹל, וְהַקָּטָן מוֹנֶה לַקָּטָן' – למה הכוונה? 'מונה' – סופר, מְחַשֵּׁב. יעקב, כלומר העם היהודי, מונה את הימים, החודשים והשנים על פי הירח, בעוד שהגויים מבססים את לוח השנה שלהם על השמש. חז"ל מציעים, שההתאמה הזאת היא התאמה של גדול (השמש) לגדול (ממלכות הגויים) ושל קטן (הירח) לקטן (עם ישראל).
רעיון שני: השמש מולכת ביום בלבד. היא אינה נראית בלילה כלל. לעומתה – הירח נראה גם בלילה ובחלק מימות החודש – גם ביום. חז"ל מדמים את השליטה ביום ובלילה לחלקו של עם ישראל בעולם הזה ובעולם הבא. הגויים, לעומתנו, יש להם חלק רק בעולם הזה.
רעיון שלישי: כמו שאור השמש מטשטש את רושמו של הירח ביום, כך אורו של עשיו (ממלכות הגויים) מכבה או מסתיר את אורו של יעקב (עם ישראל). אך לא לעולם חוסן – יבוא יום, ואורו של עשיו ישקע, ואז יזרח אורנו! הפסוקים מישעיהו ס' רומזים לכך:
קוּמִי, אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח. כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ, וּמְלָכִים - לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ.