"אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה" (תְּהִלִּים קי"ח). מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁהִתְקִין אַנְפּוֹרְיָא (סְחוֹרָה) שֶׁלּוֹ לָצֵאת בַּדֶּרֶךְ. יָצָא חוּץ לַמְּדִינָה. הִכָּהוּ הַקּוֹץ; עֲקָצַתּוּ עַקְרָב; אֲחָזַתּוּ חַמָּה; הִנִּיחוּהוּ (אנשי השיירה), וְהָלְכוּ לָהֶם. הִתְחִיל עוֹמֵד, וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הקב"ה. אָמַר לְפָנָיו: מָה עֲווֹנֹתַי וְחַטָּאתִי? וְהָיָה מִצְטַעֵר הַרְבֵּה. לֹא בָּאוּ יָמִים רַבִּים עַד שֶׁשָּׁמַע, שֶׁנֶּאֶבְדָה אוֹתָהּ הַשַּׁיָּרָה. הִתְחִיל עוֹמֵד, וּמְשַׁבֵּחַ לְפָנָיו, וְאוֹמֵר: אִלּוּ הָיִיתִי שָׁם, הָיִיתִי כְּאֶחָד מֵהֶם! וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יְשַׁעְיָה יב א): "אוֹדְךָ ה', כִּי אָנַפְתָּ בִּי".
מדרש תהלים
אם קורה לך דבר רע, יתכן ובסופו של דבר יתברר לך, שהדבר היה לטובתך. מכאן אתה למד, שלא כדאי להגיב 'רגשית' על כל מה שקורה לך, וברגע שזה מתרחש.
'עֲנִיתָנִי' מתבאר על דרך הפשט כמענה שנותן אלוהים למאמין בו, הקורא לו בעת מצוקה. על דרך הדרש ניתן לקשור מילה זו עם עינוי שֶׁמְּעַנֶּה אלוהים את המאמין, שאינו מבין במה חטא. ההולך בדרך הדרש יבאר כך את הפסוק השלם: מודה אני לך, אלוהי, גם על העינוי שאתה מענה אותי ברגע זה, שכן הכל לטובה; בסופו של דבר אתה תושיע אותי.
המשל מספר סיפור מציאותי מוכר: סוחר הצטרף לשיירה, המתכננת לצלוח את המדבר ביחד, אך לאחר שיצא לדרך, אֵרְעוּ לו תקלות ותאונות בזו אחר זו, עד שהחליט לפרוש ולשוב הביתה מתוסכל וכועס, שכן בטוח היה שלא חטא, ועל כן לא הגיע לו העונש הזה. מאוחר יותר למד לדעת, כי השיירה כולה נספתה בדרך, אולי נרצחה על ידי שודדים, או אולי נסחפה בשיטפון פתע. אז שינה הסוחר את טעמו, ופצח בתפילת הודיה לאל הטוב.
אותו סוחר ראה את התנהלותו של העולם כמכוונת אישית אליו, שהוא מרכז העולם. האם מוצדק היה להודות לאל, שהציל אותו, אך לא מנע את אסון שיירת הסוחרים?
אם מאמין אתה בתורת הגמול, בוודאי תבין בתחילת הסיפור את תלונתו של הסוחר: 'מָה עֲווֹנֹתַי וְחַטָּאתִי?'. אך מה תאמר, אם יתברר לך, שאותו אירוע, שהזיק לך, היטיב עם מישהו אחר? האם עדיין מאמין אתה בהשגחה פרטית? גם אם כולנו נהיה צדיקים, יתרחשו בעולם אירועים, שייטיבו עם האחד, ויפגעו לרעה בשני. אותו גשם, שהרווה את צמאונו של השדה שלי, הרטיב והשחית את התבואה של שכני. איפה הצדק? גם אם לא חטאתי, צריך היה הסוחר לחשוב לעצמו, במה חטאו אנשי השיירה?