שָׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה, כִּי אֶחָד בְּתִשְׁרֵי הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַיּוֹבְלוֹת. וְשׁוֹאֲלִים: וְכִי יוֹבְלוֹת, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי הוּא תְּחִלָּתָם? הֲלֹא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַיּוֹבְלוֹת בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי הוּא! שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם, וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ, יוֹבֵל הִיא תִּהְיֶה לָכֶם" (וַיִּקְרָא כה, ט-י).
וּמְשִׁיבִים: מִשְׁנָה זוֹ כְּשִׁיטַת ר' יִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ שֶׁל ר' יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא, שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ בַּבָּרַיְתָא: זֶה שֶׁנֶּאֱמַר לְגַבֵּי הַיּוֹבֵל "וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר, אִם תְּהֵא תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר שֶׁל יוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, יָכוֹל לֹא תְּהֵא מִתְקַדֶּשֶׁת שְׁנַת הַיּוֹבֵל אֶלָּא מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים וָאֵילָךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים" — מְלַמֵּד שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת מִתְּחִלָּתָהּ, מֵהַיּוֹם שֶׁבּוֹ מַתְחִילָה הַשָּׁנָה.
מִכָּאן אָמַר ר' יִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ שֶׁל ר' יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא, שֶׁשְּׁנֵי הַכְּתוּבִים מִתְיַשְּׁבִים בְּאֹפֶן זֶה: מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל שְׁנַת יוֹבֵל לֹא הָיוּ עֲבָדִים נִפְטָרִין לְבָתֵּיהֶן, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא נִשְׁמְעָה תְּקִיעַת שׁוֹפָר, וְלֹא הָיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִין לַאֲדוֹנֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי כְּבָר הִתְחִילָה שְׁנַת הַיּוֹבֵל, אֶלָּא אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְאִם רוֹצִים, אַף יַנִּיחוּ עַטְרוֹתֵיהֶן בְּרָאשֵׁיהֶן כִּבְנֵי חוֹרִין. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְתָקְעוּ בֵּית דִּין בַּשּׁוֹפָר, נִפְטְרוּ עֲבָדִים לְבָתֵּיהֶן, וְשָׂדוֹת שֶׁנִּמְכְּרוּ חוֹזְרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן.
בבלי ראש השנה עפ"י שטיינזלץ
אם נאמר במשנה כי "אֶחָד בְּתִשְׁרֵי הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַיּוֹבְלוֹת", האם שנת היובל מתחילה באחד בתשרי (הוא ראש השנה שלנו)? איך זה מסתדר עם המצווה הכתובה בתורה להעביר שופר בכל הארץ "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ", כלומר ביום הכיפורים? את הסתירה הזאת מיישב בקלות ר' ישמעאל, בנו של ר' יוחנן בן ברוקא, מתנאי הדור החמישי של חכמי המשנה, במאה ה-2 לספ'.
ר' ישמעאל מצייר לנו תמונה יפה של עשרת הימים שבין האחד בתשרי לעשרה בו. שנת היובל מתחילה, כמו כל שנה, באחד בתשרי, אך ההכרזה עליה כעל שנת יובל מתבצעת רק בעשרה בתשרי. מה דינם של העבדים, האמורים להשתחרר עם תחילת שנת היובל? מה דינם של השדות, האמורים לחזור לבעליהם המקוריים? לגבי העבדים, שכבר כמהים לסיים את שנות עבדותם, אלה ימים של מעבר, ימים שבין לבין. הם כבר אינם משועבדים לאדוניהם, אך אין הם רשאים עדיין לשוב הביתה. אם כן, הם חוגגים עשרה ימים, אוכלים ושותים, ואפילו מניחים עטרות בראשיהם, אות להיותם בני-חורין. ואז, בהישמע שופר היובל, יכולים הם לסיים את החגיגה ולשוב הביתה. השדות אינם זקוקים לצ'ופר מעין זה, והם שבים לבעליהם המקוריים עם הישמע שופר היובל.
האם השהיית החזרת האדמות לבעליהן עלולה לפגוע במלאכת הזריעה, הנהוגה בארצנו בחודשים תשרי וחשוון? לא, כי בשנת היובל יש בלאו הכי לנהוג כבשנת שמיטה, ואין לזרוע את האדמה.