"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, וְיַרְכִּיבֵם עַל הַחֲמוֹר" (שְׁמוֹת ד כ), זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁשִּׁנּוּ רַבּוֹתֵינוּ לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁכָּתְבוּ לוֹ אֶת הַתּוֹרָה יְוָנִית, אֵלּוּ הֵן:
אֱלֹהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית (בְּרֵאשִׁית א א),
זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם (שם שָׁם כז),
וַיְכַל בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיִּשְׁבֹּת בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי (שָׁם ב ב),
וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת (שָׁם א כז)
הָבָה אֵרְדָה וְאָבְלָה (שָׁם יא ד),
כִּי בְּאַפָּם הָרְגוּ שׁוֹר וּבִרְצוֹנָם עִקְּרוּ אֵבוּס (שָׁם מט ו),
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל נוֹשֵׂא בְּנֵי אָדָם (שְׁמוֹת ד כ),
וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם וּבִשְׁאָר אֲרָצוֹת (שָׁם יב מ),
אֲשֶׁר חָלַק ה' אוֹתָם לְהָאִיר (דְּבָרִים ד יט),
אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי לְעָבְדָם (דְּבָרִים יז ג),
וְכָתְבוּ אֶת צְעִירַת רַגְלַיִם (וַיִּקְרָא יא ו), וְלֹא כָּתְבוּ אֶת הָאַרְנֶבֶת.
תנחומא בובר
סיפור תרגום התנ"ך ליוונית מוכר וחביב. למעונינים בפרטי הסיפור – חפשו את איגרת אריסטיאס, אחד מהספרים החיצוניים. אין ספק, שתרגום התנ"ך ליוונית תרם רבות להפצתו בעולם הרחב ולשימורו.
כל תרגום הוא גם פירוש. גם התרגום המנסה להיות נאמן לכל מילה בטקסט חייב, בעת המרת הכתוב לשפה אחרת, לבטא במילים החדשות את מה שמבין המתרגם מהטקסט המקורי. המדרש שלפנינו מציין כמה פסוקים, שבהם נעשה שינוי בתוכן המקורי, וזאת מסיבות שונות, שאולי נצליח לעמוד עליהן כאן. על פי רוב נעשו השינויים כדי להתמודד עם ביקורת תיאולוגית מצד הלא-יהודים.
'אֱלֹהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית (בְּרֵאשִׁית א א)' – שינוי סדר המילים במשפט נעשה, אולי, כדי להסיר ספק, שאין הכוונה לישות כלשהי הקרויה 'בראשית', אשר בראה את אלוהים.
'וַיְכַל בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיִּשְׁבֹּת בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי (שָׁם ב ב)' – להדגיש כי אלוהים לא עבד בשבת. אם כן, הפסקת מלאכת הבריאה נעשתה עוד ביום השישי.
'וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת (שָׁם א כז)' – ולא 'בצלמו ובדמותו'. עוד ויכוח עם הגויים נמנע – האם יש לו, לאלוהים, צלם ודמות.
'הָבָה אֵרְדָה וְאָבְלָה (שָׁם יא ד),' – במקום "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה". שלא יאמרו כי יש כמה אלים בשמים.
'וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל נוֹשֵׂא בְּנֵי אָדָם (שְׁמוֹת ד כ)' – מה יש? לא נאה להרכיב את בני המשפחה על חמור? האם המילה 'חמור' היא מילה אסורה מתחום ה- non politically correct? תמהני. ההחלפה ל-'נוֹשֵׂא בְּנֵי אָדָם' היא מגוחכת.
'וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם וּבִשְׁאָר אֲרָצוֹת (שָׁם יב מ)' – אם נכון הדבר, שתרגום השבעים נעשה באלכסנדריה, בחצר המלך תלמי, יתכן שהתוספת 'וּבִשְׁאָר אֲרָצוֹת' נועדה להאיר את מציאות אותה תקופה, שבה החלו יהודים להתיישב במרחבי האימפריה ההלניסטית. אפשרות אחרת – ניסיון להתמודד עם הביקורת, האומרת כי המִסְפָּר המצויין בתורה – 430 שנה - אינו מציאותי.
'אֲשֶׁר חָלַק ה' אוֹתָם לְהָאִיר (דְּבָרִים ד יט)' – במקור בדברים כתוב: "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים, כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם, אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם". זו אזהרה לא להתפתות לעבודת כוכבים ומזלות. התוספת "לְהָאִיר" נועדה להדגיש, כי לא מדובר בְּאֵלִים, שחָלַק האל שלנו עם הגויים, אלא באמצעי תאורה בלבד.
'וְכָתְבוּ אֶת צְעִירַת רַגְלַיִם (וַיִּקְרָא יא ו), וְלֹא כָּתְבוּ אֶת הָאַרְנֶבֶת' – בבבלי מגילה מופיע מדרש יפה, ה'מסביר' את החלפת המילה 'ארנבת' ב'צעירת הרגלים':
'מעשה בתלמי המלך, שכינס שבעים ושנים זקנים, והכניסן בשבעים ושנים בתים, ולא גילה להם על מה כינסן. ונכנס אצל כל אחד ואחד, ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם. נתן הקדוש ברוך הוא בלב כל אחד ואחד עצה, והסכימו כולן לדעת אחת ... וכתבו לו 'את צעירת הרגלים', ולא כתבו לו 'ואת הארנבת', מפני שאשתו של תלמי ארנבת שמה, שלא יאמר: שחקו בי היהודים והטילו שם אשתי בתורה" (מגילה, ט ע"א).
ועל זאת ייאמר – גם אם זה לא נכון, זה סיפור נחמד.