מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה כֵּיצַד הָיָה? שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה לוֹ בָּהָר הֵיאַךְ יַעֲשֶׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן, כֵּיוָן שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה, נִתְקַשָּׁה בָּהּ מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵי אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הֶרְאָה לוֹ אֵשׁ לְבָנָה וְאֵשׁ אֲדֻמָּה וְאֵשׁ שְׁחֹרָה אֵשׁ יְרֻקָּה, וְעָשָׂה מֵהֶן אֶת הַמְּנוֹרָה, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ וְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: כָּךְ וְכָךְ עֲשֵׂה אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה" ( במד' ח ד). מְלַמֵּד, שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֶצְבַּע אֶת הַמְּנוֹרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה בָּהּ הַרְבֵּה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹתוֹ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? חָקְקָהּ עַל כַּף יָדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ: "וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם" (שמו' כה מ), כְּשֵׁם שֶׁחֲקַקְתִּיהָ עַל כַּף יָדְךָ. וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה בָּהּ מֹשֶׁה, וְאָמַר: "מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה" (שם שם לֹא). כְּלוֹמַר, מַה קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַשְׁלֵךְ אֶת הַזָּהָב לָאֵשׁ, וְהַמְּנוֹרָה תֵּעָשֶׂה מֵאֵלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה". כְּתִיב "תֵּעָשֶׂה", מֵעַצְמָהּ תֵּעָשֶׂה. מְלַמֵּד, שֶׁנִּתְקַשָּׁה לוֹ הַמְּנוֹרָה, וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאֶצְבַּע, שֶׁנֹּאמַר: [וְ]זֶה.
תנחומא
המדרש שלפנינו מקבל השראה מהפסוק בבמדבר ח': וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה - מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ, עַד פִּרְחָהּ, מִקְשָׁה הִוא, כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה, כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה.
כיום אנו משתמשים דרך קבע בביטוי 'מקשה אחת', כשאנו מתכוונים ל'חתיכה אחת' או לגוש אחד. על פי משמעות זו, המנורה נעשתה מגוש אחד של זהב. האם לכך התכוונה התורה? חז"ל נוגעים בדיוק בנקודה זו, ומרשים לעצמם לדרוש על המונח 'מקשה', והם גורסים כי מדובר בקושי הגדול שהיה לו למשה בהעתקת הצורה שהראה לו ה'. אותו פסוק מבמדבר ח' אומר במפורש, כי אלוהים הראה לו למשה מראה של המנורה, כלומר לא הסתפק בפירוט מרכיבי המנורה ובתיאור מילולי של צורתה ומידותיה, אלא הראה לו את תמונת המנורה.
ואיך מראה אלוהים למשה תמונה של מנורה? ביודענו כי סמארטפונים לא אז בנמצא, אפילו על פסגת הר סיני, וכי לאלוהים היו לבטח כלים גרפיים אלוהיים, לא נתפלא על התיאור החז"לי: "הֶרְאָה לוֹ אֵשׁ לְבָנָה וְאֵשׁ אֲדֻמָּה וְאֵשׁ שְׁחֹרָה אֵשׁ יְרֻקָּה, וְעָשָׂה מֵהֶן אֶת הַמְּנוֹרָה, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ וְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים". ממש הולוגרמה של אש!
הצירוף "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה", המשתמש במילה 'וזה', נראה להם, לחז"ל, כביטוי המלווה את ההצבעה באצבע על תמונת המנורה. מסתבר שהיכולת של משה להעתיק מתרשים גרפי לגוף מוחשי, תלת-ממדי, לא היתה מספקת, והוא התקשה במלאכה.
התיאור המפורט יותר של המנורה מופיע בשמות כ"ה:
וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר. מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ, וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ, שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי. שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּר וָפֶרַח, וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּר וָפָרַח, כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה, וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים, כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה, וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה, וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה, לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה, כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ, כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר, וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה, וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ, וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ, וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר, כִּכַּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ, אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה, וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם, אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר.
מקטע זה לקחו חז"ל את הפסוק המסיים אותו – "וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם, אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר". אותה תבנית אינה תמונת האש של המנורה, כי אם רפליקה שחקק האלוהים בכף ידו של משה, תמונה יציבה יותר וקרובה יותר לעיניו, שתוכל לעמוד לפניו כל זמן העשייה.
"וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה בָּהּ מֹשֶׁה", אומרים חז"ל. אלוהים אינו מתייאש, והוא עובר לטכניקה הבאה, הדורשת מעט מאד ממשה המתקשה. אם בקטע מספר שמות נאמר "מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה", כבר הסברנו מה משמעות המילה 'מִקְשָׁה', וכעת נידרש למילה 'תֵּעֲשֶׂה'. המנורה תֵּעֲשֶׂה מעצמה. משה מְצֻוֶּה, על פי המדרש, לקחת את גוש הזהב ולהשליכו לאש, והמנורה תֵּעֲשֶׂה בדרך ניסית מעצמה.