אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת: רְאֵה מָה כְּתִיב "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים, נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" (תהלים קל"ו). הַפַּרְנָסָה הַזּוֹ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַיָּם שֶׁנִּקְרַע, לְלַמֶּדְךָ מָה הַפַּרְנָסָה הַזּוֹ, אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא הִיא, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא נִסִּין וּבְלֹא פְּלָאִין.
מדרש תהלים
מזמור קל"ו מפאר את מעשיו של הקב"ה. חלק ממעשיו הם נסים מופלאים, כדוגמת קריעת ים סוף:
לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם... וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם... בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה... לְגֹזֵר יַם-סוּף לִגְזָרִים... וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ...
אך השבח והתהילה מגיעים לאל גם על דרכו לנהל את העולם בשגרה מופלאה מדי יום, כמו:
נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר.
השפע הטבעי של העולם מספק מזון לכל יצורי הטבע.
ר' אלעזר בן פדת, מאמוראי ארץ ישראל, אליה עלה מבבל, מחבר שני קטעי פסוקים, הרחוקים למדי אחד מרעהו בתוך המזמור, לכדי רעיון משותף אחד: גזירת ים סוף לגזרים היא נס או פלא על-טבעי. השפע העולמי המזין את כל יצורי האדמה הוא מעשה שגרתי של יום-יום. גם לניסים יוצאי הדופן וגם להתנהלות השגרתית של הטבע יש חשיבות. אי אפשר לעולם ללא אחד מהם.
מאמירה לקונית זו ניתן להפיק תובנות שונות. הנה אחת מהן:
המסתמכים על הנסים שיחולל אלוהים עבורנו, המאמינים בו ומקיימים את מצוותו, עלולים להביאנו למחשבה, שאת עניין הפרנסה אפשר להשאיר לאלוהים. הוא כבר ידאג שמישהו (המזל? המדינה? משלמי המסים?) ימנע את חרפת הרעב שלנו, ואין עלינו לדאוג כלל.
כך מטיף ישוע, בבשורה על פי מתי ו', כשהוא אומר לתלמידיו:
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אַל תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם - מַה תֹּאכְלוּ אוֹ מַה תִּשְׁתּוּ, וּלְגוּפְכֶם - מַה תִּלְבְּשׁוּ. הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּבָה מִן הַמָּזוֹן, וְהַגּוּף חָשׁוּב מִן הַלְּבוּשׁ. הַבִּיטוּ אֶל עוֹף הַשָּׁמַיִם: אֵינָם זוֹרְעִים וְאֵינָם קוֹצְרִים, אַף אֵינָם אוֹסְפִים אֶל אֲסָמִים, וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אוֹתָם. הֲלֹא אַתֶּם חֲשׁוּבִים יוֹתֵר מֵהֶם. וּמִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף טֶפַח אֶחָד עַל שְׁנוֹת חַיָּיו?
על פי ר' אלעזר בן פדת, זה רעיון גרוע מאד. אי אפשר לו לעולם בלי פרנסה, כשהכוונה היא, שבשביל הפרנסה צריך האדם לעבוד.
ומי שרוצה, ילך בכיוון ההפוך, וילמד מר' אלעזר, שאין עלינו לסמוך רק על יכולתנו שלנו להביא פרנסה. אם יתמזל מזלנו, ונזכה בפרנסה טובה, נזכור גם להודות לאל, המכוון כל דבר בעולמנו.
יותר מאלף שנים אחריו יבוא ברוך שפינוזה, ויטען שאין נסים בכלל! ניסים הם תופעות טבע, שאין אנו מצליחים לספק להן הסבר טוב, ותו לא... האם זה אומר שאין אלוהים? כמובן שלא, אבל הדרך בה רואה שפינוזה את אלוהים שונה מאד מהדרך המסורתית, הרואה את האל משגיח על כל מקום בעולם בעת ובעונה אחת, מכוון את סדרי הטבע, ואף פורץ אותם ומחולל נסים.