בִּזְמַן שֶׁהַחַמָּה לוֹקָה, סִימָן רַע לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לְכָל עֲבָדָיו, וְהִנִּיחַ פָּנָס לִפְנֵיהֶם. כָּעַס הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם, וְאָמַר לְעַבְדּוֹ: טֹל פָּנָס מִפְּנֵיהֶם, וְהוֹשִׁיבָם בַּחֹשֶׁךְ. תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁמְּאוֹרוֹת לוֹקִין, סִימָן רַע לְשׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁמְּלֻמָּדִין בְּמַכּוֹתֵיהֶם. מָשָׁל לְסוֹפֵר שֶׁבָּא לְבֵית הַסֵּפֶר וּרְצוּעָה בְּיָדוֹ, מִי דּוֹאֵג? מִי שֶׁרָגִיל לִלְקוֹת בְּכָל יוֹם הוּא דּוֹאֵג.
בבלי סוכה
ליקוי חמה עורר בימי קדם פחד לא קטן. האם אורה של השמש הולך להיגזל מאתנו לעד? למרות הניסיון עתיק היומין, שאמור היה ללמדנו, שליקוי חמה הוא אירוע קצר, עדיין ביקשנו הסבר לתופעה. הסתכלות בגרמי השמים באותם ימים רחוקים לא היתה דומה לחקירה מדעית. אירועים אסטרונומים היו חלק ממערכת הסימנים הקוסמיים, שהחוזים בכוכבים ניסו ללמוד מהם על העתיד לקרות או על מסר כלשהו, המשוגר אלינו מִשָּׁמַיִם. אופיו של הליקוי, המחשיך את אור השמש, לו אנו כה זקוקים, היווה עבור התוכנים סימן רע. מהו אותו סימן?
יש אומרים כי ליקוי החמה, סימן רע הוא לעולם כולו, והוא ביטוי לכעסו של אלוהים על בני האדם. המשל פשוט ויפה: מלך כועס על עבדיו, היושבים ונהנים מהסעודה שהכין להם. כדי להאיר את אולם הסעודה ולשמח את נפש הקרואים מניח המלך פנס זוהר. מה עורר את כעסו של המלך, לא ברור, אבל אם יודעי תורה אנו, לא נתפלא על שֶׁמִּדֵּי פעם קופץ לו הפיוז. כביטוי לכעסו מורה המלך לאחד מעבדיו להוציא את הפנס מהאולם, והשאיר את הסועדים בחושך.
ר' מאיר רואה בליקוי החמה סימן הפוך – סימן רע לשונאיהם של ישראל בלבד. הנימוק שלו מוזר:
'מִפְּנֵי שֶׁמְּלֻמָּדִין בְּמַכּוֹתֵיהֶם'. שונאיהם של ישראל מורגלים לחטוף מכות מהקב"ה, ועל כן גם ליקוי החמה הוא אות, המנבא לאותם שונאי ישראל תוספת בונוס למכות שלהם. כבן לעם ישראל, המלומד במכות ההיסטוריה, אני מחייך לשמע הסבר זה, אבל המשל הוא נהדר: סופר, הלא הוא מורה, מגיע לבית הספר ורצועה בידו, משמע הוא עומד להלקות אחד מתלמידיו הסוררים. מי צריך לחשוש? ה'מזיק' של הכיתה, ולא התלמידים ה'חְנוּנִים'. אז אם מתרחש ליקוי חמה, לנו, הצדיקים, אין מה לדאוג...