אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָמָּה נִמְשְׁלָה תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים כְּעֶתֶר? - לוֹמַר לְךָ, מָה עֶתֶר זֶה מְהַפֵּךְ אֶת הַתְּבוּאָה בַּגֹּרֶן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אַף תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְהַפֶּכֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמִּדַּת אַכְזָרִיּוּת לְמִדַּת רַחֲמָנוּת.
בבלי סוכה
עֶתֶר הוא הקילשון המשמש להפיכת הקרקע או לחפירה בערֵמת זבל דחוּסה. כך אומר המילון, וכך, פחות או יותר, אומר המדרש במסכת סוכה. משמעות זו של המילה 'עֶתֶר' נשכחה ואבדה, בעוד שהשורש ע.ת.ר משמש אותנו בכמה מילים ובכמה משמעויות. 'לַעֲתֹר', ו-'עֲתִירָה' משמשים עד היום ביחוד בתחום המשפט, במשמעות של פניה לערכאה משפטית שתדון מחדש בענייננו ותשנה החלטה קיימת. 'לְהַעֲתִיר' – קיים בשתי משמעויות: לתת בשפע או להתחנן, להתפלל (כמו לעתור).
האם ניתן לזהות קשר סמנטי בין שמו של אותו קלשון למילים האחרות, אלה שהוזכרו כאן ומשמשות אותנו עד היום? חז"ל מוצאים, על דרך הדרש, את הקשר, והם מציירים תמונה מוחשית של דרך פעולתן של תפילות הצדיקים על דעתו של הקב"ה. אם סברנו שדעתו של הקב"ה קבועה, נחרצת, ואינה מושפעת ממעשיהם של בני האדם, הרי שלצדיקים יכולת מיוחדת להשפיע בתפילותיהם על דעה זו של האל, ולהפוך אותה כמו שקלשון עמוק הופך את התבואה בגורן. היפוך התבואה בגורן – מטרתו לארגן את התבואה, לסדר אותה, כך שניתן יהיה להכניס לגורן עוד ועוד, ואולי גם כדי לבצע זריה של התבואה ברוח וכך להפריד את המוץ מן הבר. תפילות הצדיקים יכולות להפוך את דעתו של הקב"ה ממידת האכזריות למידת הרחמים, וזוהי אחת ממטרותיה העיקריות של התפילה. וכך הופך העֶתֶר, אותו קלשון של הגורן, למטאפורה לעֲתִירָה, היא התפילה של הצדיקים.
אחד המדרשים המפתיעים בתלמוד מופיע במסכת ברכות, ובו פוגש ר' ישמעאל כוהן גדול את הקדוש ברוך הוא, ולאחר שהוא מתבקש – הוא מברך את האל במילים אלה: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְיִגּוֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְתִכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. והנה לפנינו מדרש נוסף, המעלה על נס את יכולתם של צדיקים להפוך את מידתו של האל מאכזריות לרחמים.
השבוע נכנסתי ל-Home center וביקשתי לקנות עֶתֶר עבור הגינה שלנו. לא ידעו שם על מה אני מדבר...