דָּרַשׁ רַ' חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: אוֹתוֹ מַלְאָךְ, הַמְמֻנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן, לַיְלָה שְׁמוֹ, וְנוֹטֵל טִפָּה וּמַעֲמִידָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, טִפָּה זוֹ מַה תְּהֵא עָלֶיהָ - גִּבּוֹר אוֹ חַלָּשׁ, חָכָם אוֹ טִפֵּשׁ, עָשִׁיר אוֹ עָנִי? וְאִלּוּ רָשָׁע אוֹ צַדִּיק אֵינוֹ אוֹמֵר.
וְכֵן אָמַר רַ' חֲנִינָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל, מָה יְיָ אֱלהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה” (דברים י').
בבלי נדה עפ"י ספר האגדה
ר' חנינא בר פפא, מאמוראי המאות ה-3 וה-4, בוודאי לא ידע גנטיקה, ואין לבוא אליו בטענות על כך. על כמה מהשאלות, שהעסיקו אותו, גם חכמי זמננו, היודעים גנטיקה, יתקשו לענות בביטחון מלא. ואלה השאלות החבויות במדרש הקצר שלפנינו: מה יש בה, בטיפת הזרע, שיקבע את תכונותיו של הולד לעתיד? עד כמה קבועות תכונותיו, ועד כמה קבועים מעשיו מראש? על מה יש לו, לכל אדם, שליטה או יכולת לקבוע את אופיו ואת גורלו? האם יראת שמים גם היא נקבעת מראש עוד טרם לידתו של האדם?
ר' חנינא מציע כאן את התפיסה שלו: 'הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם', כלומר – הכל, כל תכונותיו של האדם נקבעות משמים עוד טרם לידתו של האדם, חוץ מיראת שמים. על האדם להתמודד עם השאלה האמונית הגדולה הזאת בכוחות עצמו, ולבחור בדרך של יראת שמים וקיום מצוות האל, או ללכת בדרך אחרת. האל אינו יכול לכפות על האדם אמונה בו. אמונה באל – היא שתעשה את האדם לצדיק. הליכה בדרך אחרת תעשה אותו לרשע.
אפשר להעלות שאלה נוספת בעקבות דרך המחשבה הזאת: מדוע לא ברא אלוהים את בני האדם עם יראת שמים built-in? התשובה שלי, השונה, קרוב לודאי, מזו של ר' חנינא, היא, שאת דמות האל יצרנו אנו, בני האדם. למעשה, כל אדם בורא לו אלוהים אחר, כחלק מתפיסת עולמו. על כן, האמונה שלנו באל יציר רוחנו תלויה בנו, ורק בנו.
התמונה שמצייר ר' חנינא אודות המלאך, ששמו 'לַיְלָה', המביא טיפה לפני הקב"ה, ושואל אותו מה יהיה עליה, מתעלמת, כמובן, מהידע הגנטי שיש לנו כיום – טיפת הזרע, יש בה רק מחצית המטען הגנטי שיקבל הוולד. המחצית השנייה מצויה בביצית של האם. הסתכלות בוחנת בתכונותיהם של ילדים לבטח הולידה כבר בימי קדם את ההכרה בהשפעה התורשתית של האם, אך זה לא הפריע לר' חנינא להתעלם מכך. האמת היא, שהוא מתעלם גם מהקשר התורשתי בין האב לוולד. אצל ר' חנינא – הכל בידי או מידי שמיים. אגב, אפילו רודולף שטיינר, איש הרוח המיוחד בן המאות ה19-20, האמין בכך, שמעבר למטען התורשתי המועבר מהאב ומהאם, מקבל הוולד עוד משהו 'מידי שמיים'. כך הוא הסביר את לידתם של גאונים במשפחות ממוצעות.
כמו במדרשים רבים, תומך ר' חנינא ברעיון שלו באמצעות ציטוט מהתנ"ך. הפסוק שלו הוא “וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל, מָה יְיָ אֱלהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה” מספר דברים. אם פשט הפסוק אומר כי כל מה שמבקש אלוהים מהאדם הוא יראת האל, שממנה נגזרת דרכו הדתית והמוסרית – קיום מצוות האל, הרי שר' חנינא דורש את הפסוק בדרך מקורית. מה שהאל שואל מהאדם הוא רק יראת שמים, שכן כל השאר אינו בידיו של האדם. ואנו לא נסכים עם ר' חנינא ונאמר, כי יש עוד הרבה החלטות חשובות, שיכול האדם לעשות בחייו, כמו היכן לגור, בחברת מי להתרועע, איזה מקצוע יבחר, האם ישקיע בהשכלתו, האם יכבד את הזולת, ועוד ועוד.