אָדָם אֶחָד בְּצִפּוֹרִי הָלַךְ לִקְנוֹת בָּשָׂר מִן הַטַּבָּח, וְלֹא נָתַן לוֹ (כַּנִּרְאֶה הָיָה מְסֻכְסָךְ עִמּוֹ). אָמַר לוֹ לְרוֹמָאִי אֶחָד שֶׁיִּקְנֶה עֲבוּרוֹ, וְהֵבִיא לוֹ. אָמַר לוֹ הָאָדָם לַטַּבָּח: וְלֹא קָנִיתִי מִמְּךָ אֶת הַבָּשָׂר בְּעַל כָּרְחֲךָ? אָמַר: וְלֹא בְּשַׂר נְבֵלָה נָתַתִּי לָךְ?
שקלים
הטבח, לשון המשנה, הוא הקצב, מוכר הבשר. הסיפור מתרחש בציפורי, שהיתה בתקופה הרומית עיר מעורבת יהודים ונכרים.
תמונה א': האיש נכנס אל חנותו של הטבח, מבקש לקנות בשר, ונענה בסרוב. עם טבח, המחזיק ביד סכינים וקופיצים מפחידים מאד, לא מתווכחים. האיש יוצא מן החנות.
תמונה ב': האיש לא מוותר, ומבקש מרומאי אחד שיעשה לו טובה, ויקנה עבורו את הבשר בו חפץ.
תמונה ג': הרומאי נכנס לחנות מבקש בדיוק את מה שביקש היהודי, והטבח מכין עבורו מנה ומוכרה לו.
תמונה ד': הרומאי יוצא מהחנות, ופוגש את היהודי. הוא מעביר לו את מנת הבשר.
תמונה ה': היהודי שב אל החנות, מנופף במנת הבשר, ומתגרה בטבח: 'וְלֹא קָנִיתִי מִמְּךָ אֶת הַבָּשָׂר בְּעַל כָּרְחֲךָ?', כלומר – למרות שסרבת, מכרת לי בלי דעת את הבשר שביקשתי לקנות! הטבח לא מתבלבל ומשיב לו: 'וְלֹא בְּשַׂר נְבֵלָה נָתַתִּי לָךְ?', כלומר – מה שמכרתי לנוכרי היה בשר, שעבורנו, היהודים, הוא נחשב לנבלה. על פי ההלכה, חתיכת אוכל כשר שהתערב בו אוכל אסור, אף אם התערב בחלק קטן ממנו, נאסר כולו (= נעשה 'נבלה').
ואנו נותרנו עם כמה שאלות: האם גילה הטבח, שהרומאי שקנה ממנו את הבשר עשה זאת כשליחו של היהודי, לו סרב למכור את הבשר? האם באמת מכר הטבח לרומאי בשר 'נבלה' במכוון, כדי לנקום או להכשיל את היהודי? האם בשר זה נמכר לרומאי בתום לב, מתוך הנחה, שעבור נוכרי אין כל פסול בבשר זה? ומדוע סרב אותו טבח מלכתחילה למכור בשר לאותו יהודי? ומדוע בחר היהודי לשוב אל החנות ולהתגרות בטבח?