רוב בני האדם מודעים לעובדה, שהחיים עלי אדמות אינם מתנהלים על פי עקרונות תורת הגמול. יש ביניהם המרגיעים את נפשם הסוערת באמונה, שהגמול יגיע בעולם הבא. עם זאת, גם הריאליסטים שבבני האדם, אם מתהפך עליהם עולמם בעוד שמצפונם נקי, מוצפים ברגש סוער ומתקומם, ואם הם פונים בתפילה אל האל בבקשה לישועה, הם יפתחו בשאלה הענקית 'אִם כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?!'.
כך בדיוק אמרה רבקה אשת יצחק, שנגאלה מעקרותה אחרי שנים רבות, וההריון הכפול שלה קלע אותה למצוקת כאב בלתי נסבלת.
וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהֹוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא, וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהֹוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ: וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר: אִם כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?! וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יְהֹוָה (בראשית פרק כה, כא-כב)
וחזקיהו מלך יהודה, שהוחזק צדיק בעיני המקרא ובעיני עצמו, בשוכבו על ערש דוי, ובקבלו מידי הנביא ישעיהו את בשורת מותו הממשמש ובא, בוכה בכי גדול, ופונה אל האל בתפילה מרגשת, תוך שהוא מזכיר את חסד הליכתו בדרכי ה' כל חייו:
בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת, וַיָּבוֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר יְהֹוָה: צַו לְבֵיתֶךָ, כִּי מֵת אַתָּה, וְלֹא תִחְיֶה! וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר, וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה, וַיֹּאמַר: אָנָּה, יְהֹוָה, זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי! וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל (ישעיהו פרק לח, א-ג)
ודוד המלך, לו מייחס המקרא את חיבור פרקי תהלים, גם הוא מבקש את ישועת האל על סמך אורח חייו החף ממזימות. דוד מצהיר שלבו הטהור – כספר פתוח הוא בפני האלוהים.
בָּחַנְתָּ לִבִּי, פָּקַדְתָּ לַּיְלָה, צְרַפְתַּנִי, בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי, בַּל יַעֲבָר פִּי (תהלים י"ז ג')
אלה תפילותיהם של שלושה אנשים המחזיקים עצמם צדיקים, והם פונים אל האל בתפילה למשפט צדק, שיוציא, לבטח, את דינם לטובה.
לצד תפילות מעין אלה אנו מכירים את תפילותיהם של אלה המכירים בחטאם, מבקשים את סליחת האל, ומבטיחים לחזור בתשובה.