גאולת משפט התורה

ב"ה זוכים אנו לחיות בדור של גאולה. עם ישראל מתכנס מכל קצווי תבל לארץ ישראל וזו נותנת פירותיה בעין יפה. הן כפשוטו בגידולים חקלאיים והן בחדשנות טכנולוגית שהופכת אותנו למעצמה. השפה העברית חזרה לחיות בפי המוני בית ישראל, ועולם התורה חזר להיות מרוכז הן מבחינת כמות הלומדים והן מבחינת איכותם כאן בארץ. יחד עם זאת רוח התנופה הגאולית שהניעה את החלוצים לכיבוש השממה להחייאת השפה להשבת העם לארצו דעכה והלכה עם השנים. שגרת החיים וההתנרמלות היחסית שלנו כעם הוציאה את הרוח ממפרשי התחיה הלאומית. בונים אנו קומת החומר של עמנו אך מה נעשה כדי לבנות את הקומה הרוחנית?

תורתנו אינה ענין רק לפולקלור ותרבות המנותקים מחיי המעשה, תורתנו היא תורת חיים המקיפה את כל הצדדים המעשיים של החיים. לא די בכך שמנהיגים חובשי כיפה יעמדו בראש העם, אם לא יהיו בידם הכלים להנהיג את העם בהתאם לדרך התורה. חזרתנו מהגלות מחייבת עבודת רוחנית גדולה כדי להחיות מחדש את מערכת המשפט שהיא התרגום המעשי ביותר של האידאל והייתם לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה". כפי שבבנין הארץ לקיחת האחריות האנושית הביאה למימוש ההבטחה הא-לוהית, כך גם בבנין הרוחני צריכים אנו לקחת אחריות לשוב ולהשיב את משפט התורה לחיינו. "ציון במשפט תפדה".

אמנם מאז ראשית ימי הציונות הייתה גם התעוררות לחדש את המשפט העברי, ואף בימנו ישנם מחלקות למשפט העברי במשרד המשפטים ובמכונים שונים. אך האופק של מגמות אלו מצומצם מאוד והוא כבול בתוך המציאות הקיימת שאין מי שמעלה על ליבו כלל לשנותה מהיסוד. שקענו בתוך תרבות הסדר האירופאית והשתעבדנו לה, וזנחנו את בשורת הצדק והחרות שנושאת תורתנו לנו ולעולם כולו.

שב"ד הוא בין היחידים שחש בעוצמה את כאב נשמת האומה החפצה להיגאל ולבוא לידי ביטוי בחיים המעשיים על ידי חידוש^1] משפט התורה. תחושה זו הובילה אותו ללימוד התורה בעמקות יחד עם לימודי המשפטים, ולאחר מכן לכתוב הצעות חוק במסגרת מחלקת החקיקה במשרד המשפטים. כדי לבסס את הצעות החוק שכתב ערך שב"ד מחקר ענק בו השווה את משפט התורה לשש שיטות משפט אחרות. במהלך המחקר הגיע שב"ד למסקנה כי בידנו אוצר. "המחשבה המשפטית הישראלית היא באמת עמוקה וחריפה לאין ערוך מן המחשבה האירופאית אפילו בהתפתחותה המתקדמת ביותר".^2] "לא זו בלבד שלעתים קרובות יכול הלומד להשתומם, כיצד זה הצליחו חז"ל להעמיד את המושג המופשט על דיוקו המושלם בלי ניתוח מפורש ועל אף הערבוביה הגמורה בפיזורו של החומר, אלא יתר-על-כן: נמצא לעתים קרובות - ואולי אף בדרך-כלל - כי השיטות הרומניסטיות חוטאות בפזיזות בשטחיות במסקנותיהן האנליטיות והסידוריות, בעוד שהשיטה העברית באמת חותכת את מושגיה תוך מיצוי העניינים ותיאומם ההדדי עם תומם, ועל-פיה ניתן לתקן מה שדימו המשפטנים האירופיים להבין במסגרת שיטותיהם שלהם."^3] אך יתרונות חשובים אלו הם כאין וכאפס לעומת המהות. אין מקום להשוואה בין שיטות משפט שונות בלי קנה מידה. קנה המידה הוא הרעיון התכליתי שהוא כלל לא נמצא במערכת המשפט אלא בעולם הערכים. לכן ניתן לומר אילו ערכים משרתת/מובילה כל מערכת משפט אבל ההחלטה מה טוב יותר ומה פחות לא נמצאת בעולם המשפטי.^[4 אמנם דיני ממונות היא מערכת כמעט בלי אידאולוגיה והיסודות בה הם אחידים ופשוטים ונועדו לכבד את האינטרסים הכלכליים של השותפים בה. אך דווקא משום כך מתבלט עוד יותר יתרונו של משפט התורה שגם במערכת זו הוא מצליח להטמיע את בשורת הצדק מול "אידאל" הסדר הציבורי של המשפט האירופאי. שב"ד מתאר את התלהבותו מהיתרון ההגיוני האובייקטיבי שיש למשפט התורה על פני השיטות האחרות, אך לי קסם עוד יותר היתרון הערכי והמוסרי שיש למשפט תורתנו על פני כל שיטה אחרת.

פיתוח משפט התורה כמשפט ממלכתי חי ורלוונטי למציאות, היא צעד משמעותי בתהליך גאולתנו וגאולת העולם. ההתעלמות מחובה זו שהיא בעצם זכות גדולה, גובה מאתנו מחיר כבד. עולם הערכים שלנו השתבש. ויתרנו על הצדק וביחד אתו על החרות, השתעבדנו למערכת משפט זרה לרוחנו הלאומית הרומסת בשם הסדר החברתי והנוחות את הצדק, ובכך גזרנו על עצמנו חיים משמימים שסופם הרס וחורבן חברתי ומדיני. חובתנו היא להמשיך את עבודת הקודש אותה התחיל שב"ד, לחצוב את הכללים היסודיים והמופשטים של משפטי התורה כדי שנוכל לפתח מהם את מערכת החוקים הממלכתית של מדינת ישראל הקוראת בשם ה' ורודפת צדק כמצווה עלינו.

ספר זה מיועד בעיקר לחובשי בית המדרש הלנים בעומקה של הלכה השומרים את גחלת המסורת לבל תכבה. שב"ד ראה בהם את מי שמוכשרים לשאת את המשימה החלוצית לצאת למאבק על מלכות ישראל נושאת הגאולה על פי חוקת התורה ולשמה. "זו משימת הדור המוטלת על מי שבמורשתו נשאר עוד גנוז המטען הרוחני המיוחד הדרוש לכך."^[5

זו תורת ארץ ישראל עליה מרחיב הרב קוק באורות התורה "אנו צריכים להתרומם לאותה המדרגה של הבנת הכללים וכללי הכללים והפרטים בהצעותיהם יהיו נסמכים עמם זאת היא המידה המיוחדת של תורת ארץ ישראל"^[6 "על כן רק בארץ ישראל מוכנים הם תלמידי חכמים אם ירצו להשתמש ביתרונם ולהכין עצמם למה שהם מוכנים, בפיתוח הגון לבוא אל עמקי תורה מלמעלה למטה מן הכללים אל הפרטים"^[7

תפילתי שיהיה אתר זה מקום מפגש ולימוד לתלמידי החכמים החפצים להשיב שופטינו כבראשונה למקום אשר בחר בו ה', לגלות את הצדק במשפטי ה' ולפדות את ציון אשר יקרא לה עיר הצדק קריה נאמנה.

מיכאל פואה

מצפה נטופה

[1 שב"ד השתמש בביטוי "המשפט העברי" כמקובל, אך כוונתו למיטב הכרתי הייתה לא למשפט העברי במובן הלאומי, וברצון לצבוע את החוק הקיים בצבעים דתיים. "משפט התורה" מבטא בצורה מדויקת את החידוש אליו שאף שב"ד .

[2 סולם למלכות ישראל היעודה כרך ג' עמ' 54.

[3 שב"ד ספר א' הקדמה.

[4 על פי שב"ד ספר א' הקדמה.

[5 סולם למלכות ישראל היעודה כרך ג' עמ' 71.

[6 אורות התורה פרק י"ג סעיף ו'

[7 אורות התורה פרק י"ג סעיף ו'

שבתי בן דב - מהלך חיי , הדרכה להוצאה זו