שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
א. פירוקו של שיתוף בדרגות קניין שונות
בדיני ישראל מוצאים אנו טיפול מיוחד בבעיית הפירוק של שיתוף בדרגות שונות של קניין. הרמב״ם פסק בעניין זה, שאפשר לפרק את השיתוף על-פי הדינים הרגילים: אם יש בנכס דין-חלוקה - חולקים, ואם אין בנכס דין חלוקה - יש תביעת "גוד או אגוד", אלא שתביעה זו מתיחסת תמיד לדרגת הקניין הפחותה: כשהשותף הנמוך תובע את השותף בדרגת-הקניין הגבוהה (שהוא בהכרח בעל-הבית כלפיו), הרי פירוש התביעה הוא "או שתסכים לסיים את שעבודי או שתרחיבנו על-ידי סילוק תפיסת-ידך״, ואילו כשהשותף בדרגת הקניין הגבוהה תובע, הפירוש הוא "או שתסכים להרחיב את שעבודך, ואני מסלק את תפיסת-ידי, או שאסיים את שעבודך לחלוטין״.קמו)
ב. פירוק השיתוף בשעבוד
בדומה לאמור בסימן הקודם פוסק הרמב״ם שדיני הפירוק הרגילים חלים גם כשהשיתוף הוא בדרגות שוות של קניין, אלא שאין הוא מתיחס לקניין-הגוף, כי אם לשעבוד. אולם, דעת הרא״ש היא לכאורה - לפחות לגבי שעבוד בדרגותשוות - שדיני הפירוק אינם חלים.קמז) בשו״ע פסק מהר״י קארו פעם אחת כדעת הרמב"ם ופעם אחת כדעת הרא״ש,קמח) ורבו הנסיונות לתרץ את הסתירה. התירוצים שראיתי דחוקים בעיני, ולע״ד יוצא התירוץ פשוט מדברי הרא"ש עצמו: תלוי הדבר בתנאי השעבוד, ואם על-פי תנאי השעבוד רשאים קוניו לחזור ולהעבירו לאחרים, הרי ודאי יש להם זה על זה תביעת ״גוד או אגוד״, ולעניין חלוקה ודאי נחוץ עוד גם-כן שיהיו רשאים לפצל את השעבוד - אבל אם יש להם הרשויות הדרושות, פשיטא שיכולים הם לפרק את השיתוף על-פי הדינים הרגילים.קמט)
ג. פירוק השיתוף כנגד שותף נעדר
בסע' 6 של חוק החלוקה העותמני נקבע כי במקרה שאחד השותפים נעדר, ושותף אחר תובע את פירוק השיתוף, "ינהג שופט השלום בהתאם לתקנות הדיון האזרחי בכל הנוגע לשליחת הודעות" - ומסתבר מכאן שהעדרות השותף לא היתה מונעת פירוק אף אם הוא לא נענה להודעה.קמט-1) בדיני ישראל, הדין המפורש הוא שרשאי שותף לחלוק שלא בפני חברו - ובלבד שתהיה החלוקה בפני שלשה שמאים מומחים;קנ) אך כשאין בנכס דין חלוקה - היה נראה לומר כי הדרך לפירוק השיתוף היא סתומה. אולם, אלה דברי נימוקי יוסף, בשם הריטב"א, במקרה הקרוב עד מאוד לעניין שלפנינו: ".... כל היכא דאיכא פסידא יהבינן להו לאפוטרופסין רשותא למיפלגי בדינא דגוד או אגוד" - "ולא מדינא....אלא בתקנתא דרבנן"קנא) - ומסתבר שאפשר ללמוד מכאן כי אותה תקנה צריכה לחול גם כשמלכתחילה אין לשותף הנעדר אפוטרופוס, והיינו שאם הסדר נחוץ באופן דחוף לחלק מן השותפים, בעוד שיתרם נעדרים, הרי בית-הדין מאפשר את ההסדר על-ידי כך שנעשה הוא בעצמו מעין אפוטרופוס או נאמן להגנת העניינים של השותפים הנעדרים.
קמח) חו"מ סי' קע"א סע' ט' לעומת סי' (שס"ז) [צ"ל שט"ז] סע' ב'.
קמט) המסקנה הנוספת של הרא"ש, כי שותף בשעבוד אינו רשאי להעביר את חלקו - לא רק משום בעל-הבית, אלא גם משום חבריו השותפים, ואף מעבר לדיני המצרנות - הריהי תמוהה בעיני, כי לא מצאתי שהרא״ש פוסל את העברת חלקו של שותף בקניין-הגוף, והלא בין שני המקרים, מן הבחינה הנידונה, אין הבדל כלשהו.
קמט-1) בחוק המקרקעין, תשכ"ט, אין הוראה מחליפה.
קנ) שו"ע חו"מ סי' (קע"א) [צ"ל קע"ה} סע' א; ובנכסי-פירות או מעות, המוערכים רק בכמות, אין צורך אפילו בשלשה מומחים, אלא די בשניים לראייה בעלמא. השווה סע' 1117 של המג'לה, שבנכסים כאלה אמנם רשאי כביכול השותף לחלוק בעצמו, אלא שאין החלוקה שלמה עד שחברו יקבל את חלקו. - דעת הרא"ש, המובאת בהמשך חו"מ, בסע' ב', שהשותף הנעדר יכול בדיעבד לבטל את החלוקה על-ידי הצעת הערכה מוגדלת לחלק שלקח חברו, מבוססת על הסברה שדחיתי לעיל, שיכול שותף לזכות בצד הרצוי לו על-ידי העלאה בדמים.
קנא) נימוקי-יוסף על יבמות, פרק שביעי, סי' ק', ד"ה יכולים למחות.