שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
והוא הדין באשר לכוח הטבע. כאן הבעיה שהתעוררה באירופה סותרת למעשה את עצמה; כי לוּ היו כוחות הטבע עומדים באמת בפני עצמם, והיינו דנים בהם רק בבחינת האוסף או הזרם של החלקיקים הפיסיים אשר מהם הכוחות מורכבים, הרי שלא היתה שום סיבה שלא לראות בהם גופים חומריים ככל האחרים, אשר גם דיני הקניין חלים בהם באופן הרגיל ביותר.כ) אלא שהאמת היא כי לעולם אין לנו עניין משפטי בחלקיקים הפיסיים כשלעצמם; העניין המשפטי הוא בהפקת החלקיקים הללו - בבחינת כוח פועל - מתוך מקור נתון כלשהו; ומאחר שהמקור תמיד חפץ הוא, אשר הכוח המופשט מופק מתוכו ולחוץ, ייתכן שתתפתה המחשבה לראות כאן שני נשואים משפטיים נפרדים: המקור, כנשוא לדיני הקניין החפציים לחוד, והכוח המופשט, הזקוק לכאורה לתפיסה משפטית מיוחדת. אולם, האמת היותר עמוקה היא שאין כאן שני נשואים: הזכות לגבי הכוח אינה אלא הזכות להפיק את הכוח ממקורו, ואין היא אפוא קניין או מעין-קניין בכוח עצמו או בחלקיקיו (שאינם מעניינים אותנו כלל), אלא היא קניין במקור להפקתו של הכוח.כא) זוהי הסיבה, שהרמב"ם - כפי שראינו - מזכיר את הזכות לריח התפוח בנשימה אחת עם קניין הבית לדור בתוכו;כב) וכאשר שואלים באירופה אם יכול החשמל לשמש נשוא לגניבה (במובן החפצי הרגיל), הרי התשובה האובייקטיבית היא שאין הוא יכול, והעבירה הנרמזת ב"גניבת החשמל" הריהי רק עבירת השימוש המזיק בחוטי הזולת שלא ברשות.כג)
לאחר מכן נשארים לנו עוד רק שני גורמים רכושיים שנתקלנו בהם כבגורמים מיוחדים בסקירת השיטות באירופה (או, ביתר דיוק: בצרפת) ושלא פטרנום מנקודת-הראות של דיני ישראל: טובת-ההנאה הכרוכה במשרה ממשלתית והזכויות הכרוכות במכתבים נשלחים. אך באמת מסתבר שגם אלה אינם פורצים את אופק הגישה העברית. טובת-ההנאה הכרוכה במשרה ממשלתית בצרפת אינה מבחינה משפטית אובייקטיבית אלא משרה שנהפכה לזכיון כלכלי, ואילו בזכויות הכרוכות במכתבים נשלחים,כד) אין למעשה שום יחוד נכסי כלל, מלבד ההזדמנות של כמה מיני זכויות סותרות במוקד דברים אחד.
כ) השווה אנקצרוס-ניפרדי, א', עמ' 498; מסיניאו, א', עמ' 406.
כא) השווה רוסל-ומנתא, ב', עמ' 397, ומאמרו של פרופ' טדסקי, כנזכר לעיל, בהערה ל' לפרק א'. - מצד שני, אם תעלה על הדעת זכות להפיק כוח שלא ממקור חפצי, הרי שיהא כאן זכיון, כפי שהסברנו לעיל - ושוב, על-כל-פנים, לא זכות מעין-חפצית בנשוא מופשט.
כג) מבחינה מעשית גם-כן נראה שאין טעם לדמות את הפקת החשמל בגניבה לגניבת מיטלטלין, שהרי הפועל-היוצא הראשון מגניבת מיטלטלין הוא החובה להחזירם בעין - דבר שאינו שייך כמובן בגניבת החשמל. ור' רוסל ומנתא, ב', עמ' 396, שחוץ מלעניין השיתוף במושג הגניבה אין הם בכלל רואים טעם בדימוי הכוחות לחפצים של ממש. לדבריהם יש להוסיף שעל-כל-פנים אי-אפשר למנות את הכוחות בבחינת "נכסים" בחשבון האקטיבה הרכושית של האדם.
כד) היינו זכות הבעלות, מצד אחד, וזכות המחבר, זכות הסודיות וזכות השימוש במכתב כבראייה משפטית, מצד שני.